הגיון, הקנאות והרפואה

נסחפנו רחוק מאוד, משהו מוזר מאוד קורה, מי שהם קרובים ל'שיטת' הקנאים והמחבלים הם נגד החיסון למגיפה הנוראה, ומי שהם קרובים יותר ל'השקפה' או לעולם החסידי הם בעד החיסון, האם יש איזה קשר בין החיסון להשקפות ושיטות? מדובר בענין רפואי חיוני ובסיסי במצב שנוצר, איך זה שניגשים לענין על פי תפיסה אידיאית, ומה לה עם אידיאה

ההגיון אומר, כי בנושאים כאלו, כל אחד חייב לקחת בחשבון את מצבו הרפואי ולקבוע עם רופא אם זה טוב לו או חלילה מסוכן. כשאדם חולה הוא הולך לרופא, לא שמעתי מעולם כי מי יאמר כי מאחר והוא קנאי בהשקפתו לכן הוא לא יילך לרופא וגם אם יילך הוא לא מוכן לקבל ממנו מרשם לתרופה. כל ילד מבין, שכאשר מדובר במחלה, הרופא הוא הכתובת לכך

הפלא המאוד גדול על הקנאים הוא, הם טענו במשך השנה האחרונה כי הקורונה אינה מגיפה אלא מחלה, ואם כן הרי במחלה עסקינן ובמצב כזה הולכים לרופא, ולאחר שהוא בודק את מצבך הוא קובע מה טוב לך תרופה או חיסון

חיים אנו בדור שלא עוד ההגיון קובע אלא הנטיות הפוליטיות. ענין שלכאורה היה צריך להיות מחוץ לתפיסה הפוליטית, הפך להיות כזה אשר משום מה צריכים לומר אחרת מהשני. גם באידיאה לא תמיד צודק לומר אחרת, לעיתים אפשר בהחלט לחיות באותו דרך ושיטה, אבל אי אפשר עוד לעשות כך, מפני שחונכנו, שאם השני אומר יום אתה אומר אוטומטית לילה ואין זה משנה במה מדובר. ראינו זאת במשך שנים במיוחד אצל כמה רבנים ידועים שכאשר שמעו כי גדול בתורה אמר ככה הם מיד יצאו וטענו כי זה אסור וחייבים לעשות אחרת או לנהוג בשב ואל תעשה

הגיע הזמן שנפקח עיניים ובענין כזה שכל יהודי יחליט לעצמו. לא צריך כאן רב או מנהיג אידיאי כזה או אחר, צריך כאן רופא אישי המכיר את מצבך הרפואי והוא זה שצריך לקבוע לך אם להתחסן או לא להתחסן, ועל פי ההגיון הזה נמצא את מי שהם קנאים עושים כמו כאלו שאינם קנאים וכן להיפך. המצב הרפואי של האדם הוא הקובע מה הדרך הטובה עבורו לנהוג בזמן כזה, ואנא תחזרו לשפיות, מספיק לחיות עם שטויות. התיק הרפואי של האדם הוא הקובע ולא ה'שיטה' או ה'השקפה' שאין לה דבר עם מצבו הרפואי של האדם

שמעתי טענה כי מאחר וישנם רופאים חלוקים אז אין ברירה. טענתם טפשית. כאשר האדם הולך לרופאו מי שמטפל בו בעניינים אחרים, הוא יקבע מה טוב לו, ואם הוא הולך לכמה רופאים והם חלוקים כאן צריך עצת חכם ברפואה מי שמבין ולומד מדוע מתנגד הרופא שאומר לא לעשות זאת, יתכן וכי זה לא טוב לו. מן הנסיון הרופאי אנו יודעים כאשר אדם לא אוהב את גישת הרופא או סבור שאינו מנחה אותו בדרך טובה הוא מבקש לשמוע חוות דעת של עוד רופא ולא הולך לרב שיכריע מה מצבו הרפואי

שוב, ההכרעה כאן אצל כל אחד הוא אישי על פי מצבו, ולא שייך כאן הוראה כללית לכולם, מפני שאין מצבו של זה כמצבו של האחר

חיים שאולזון