המיליונים שהולכים לכיס בעירית בני ברק

תחקיר הארץ: בכיר במערך הכשרות של עיריית בני ברק מעביר מיליונים לחברה בבעלותו

מחאה של אולמות אירועים בבני ברק, על מחירים גבוהים שדורשת כשרות הרב לנדא העירונית, העלתה על סדר היום את הנעשה בה. מסמכים שהגיעו לידי "הארץ" מגלים עתה כיצד מיליוני שקלים שאמורים היו להגיע לקופת העירייה, עשו דרכם לכיסה של חברה פרטית — בבעלות ראש אגף הכשרות בעיר

אהרן רבינוביץ

זר לו היה נקלע לאולם "בית התבשיל" בבני ברק לפני כשלושה שבועות היה משוכנע כי "עיר התורה והחסידות" כפי שהיא מכונה בציבור החרדי, עומדת בפני אפוקליפסה. "כינוס רבנים לביצור חומות הדת וצביון העיר בני ברק" נכתב בשלט שקיבל את הרבנים שהשתתפו באירוע. אך החילונים לא עמדו בשערי העיר ורשת סניפי טיב טעם לא עמדה להיפתח לאורכו של הרחוב הראשי, רבי עקיבא.
הסיפור למעשה פשוט יותר, מאבק כלכלי: כמה אולמות אירועים ברחבי העיר "שברו שורות" והחליטו לזנוח את כשרות הרב לנדא הוותיקה והמזוהה עם העיר לטובת כשרויות מתחרות, וזולות יותר — "שארית ישראל" של הזרם הליטאי ו"קהילות" המזוהה עם הציבורי החסידי. "הם מוכנים לשבור ולהרוס את כל העבודה שנעשתה כאן במשך כל השנים, את כל המציאות הקדושה של בני ברק", זעק אחד הנואמים, "להרוס בשביל טובת ממון".
אלא שקרב זה — שכלל גם הפצת פשקווילים נגד האולמות הסוררים מחד ושכירת יח"צנים מאידך — גם עשה דבר נוסף, הרבה מעבר להצפת התהייה איזה עוף כשר זול יותר. הוא הפנה זרקור להתנהלות כשרות הרב לנדא. עתה מעלה תחקיר "הארץ" שאלות באשר לנעשה בה. לצד סוגיית המחירים, מתברר כי אף שהכשרות היא גוף ציבורי, הממומן מכספי העירייה — היא מזרימה מיליוני שקלים לחברה פרטית. והבעלים של אותה חברה הוא בכיר בעירייה.

הסיפור הסבוך הזה מסתיים במסקנה כי הכשרות הפכה לייצור כלאיים, חצי ציבורי־חצי פרטי. אך כדי להבין כיצד כל זה קרה יש להתחיל ברשומות, להלן ספר התקציב של עיריית בני ברק. עיון בו מגלה כי 13 מיליון שקלים מקופת העירייה מועברים מדי שנה לטובת הכשרות, כסבסוד. כ–2.5 מיליון מתוכם מוקצים ללשכת הרב לנדא והיתר עבור "שכר שוחטים ובודקים". בפועל מתחלק סכום זה בעיקר בין מערך השחיטה ומערך ההשגחה וכולל גם הוצאות נוספות.
על פניו, חלק מהכסף הזה אמור לחזור; מאחר שהכשרות הינה גוף ציבורי, היא אמורה להעביר לעירייה את הכנסותיה. אלא שפה הסיפור הולך ונעשה מורכב. כשלושה מיליון שקלים אכן עושים את הדרך מדי שנה מהכשרות לעירייה עבור "אגרת שחיטת עופות".
תיבת דואר ברחוב חגי 3 בבני ברק שם גר שיינפלד וגם רשומה חברת ח.ש.ב. ברק מוטי מילרוד

אך ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ" עולות שאלות באשר ל–5.5 מיליון שקלים נוספים. סכום שאותו משלמת המשחטה שעמה עובדת הכשרות (משחטת גלאט עוף), ולא מגיע לקופת העירייה כי אם לחשבון בנק של חברה פרטית העונה לשם ח.ש.ב. ברק בע"מ. את החברה הקים ב–2014 רפאל דרנגר, ראש אגף הכשרות בעיריית בני ברק. ויש עוד פרט: כתובת החברה היא רחוב חגי 3 בעיר. שם גם מתגורר אדם בשם יהודה אריה שיינפלד, ששמו עוד יוזכר בהמשך.
בתגובה לפניית "הארץ" הסבירו בכשרות לנדא וכן בחברה כי הכספים הנותרים מיועדים לשכר שוחטים, אלה לדבריהם אינם מועסקים על ידי העירייה כי אם בידי החברה. הסיבה: כדי למנוע יחסי עובד־מעביד בין המשגיח למשחטה. חרף פניות חוזרות ונשנות, בכשרות סירבו להציג מסמכים בנושא.

אולם מעבר לכך, גם הסיבה שסיפרו מעט תמוהה, שכן גם בהעסקה בידי העירייה לא מתקיימת התלות הבעייתית. ויותר מכך, על פי ספר התקציב של העירייה, גם היא משלמת שכר שוחטים, ולא מעט. גם לכך יש לחברה הסבר, ולפיו שכר השוחטים הגבוה נובע מכך שהוא "כולל עשרות פנסיות של שוחטים ובודקים שפרשו לגמלאות".
אלא שגם ההסבר הזה מעורר שאלות. אלה עולות מהעובדה כי בשנים האחרונות הוציאה העירייה מכרזים לשורת תפקידים במערך הכשרות ומינתה לכל הפחות 15 עובדים חדשים (במקום כאלה שפרשו — ולא ביצירת תקנים חדשים, נוספים). "כבר תקופה ארוכה שאני דורש תשובות בשם תושבי בני ברק", מלין חבר מועצת העיר מטעם הליכוד, יעקב וידר. "לאן נעלמים המיליונים שמכניס גוף הכשרות? מי הם 'השוחטים'? ועוד ועוד, אבל לא מקבל שום תשובה, בניגוד לחוק".

"לאן נעלמים המיליונים שמכניס גוף הכשרות?", תוהה חבר המועצה וידר ומוסיף: "כתוב בתורה 'לא תגנוב' וזה חל גם על עסקני העירייה"

חבר מועצת העיר יעקב וידר. "כבר תקופה ארוכה שאני דורש תשובות בשם תושבי בני ברק"

וידר מפנה אצבע מאשימה ליועמ"ש העירייה, המנכ"ל והגורמים האחראיים במשרד הפנים. "הם שותקים ומאפשרים למאות מיליונים מכספי הציבור להמשיך לזרום באין מפריע ליעדים לא ברורים. כתוב בתורה 'לא תגנוב' וזה חל גם על עסקני העירייה".
המכרזים, שעל פניו מראים כיצד גם העירייה משלמת שכר שוחטים, מהווים גם פתח להסתעפות בפני עצמה. תכתובות פנימיות שהגיעו לידי "הארץ" מגלות כי ראש אגף הכשרות דרנגר הנחה מראש את האחראית על המכרזים את מי לייעד לאיזה תפקיד. כך למשל במאי 2014 שלחה לו האחראית שמות של עשרה מועמדים, ולצד זאת הכיתוב: "למען הסדר הטוב והסר ספק נא לכתוב לי את התפקידים של המועמדים הבאים". בתגובה פירט דרנגר מי יקבל מה. עיון במסמכים נוספים מעלה כי לכשרות נוספו עוד עובדים בשנים שלאחר מכן. למשל שלושה משגיחים ושני ראשי פיקוח שזכו במכרזים ביולי 2016, לאחר המלצתו של דרנגר.

לכל הנעשה בכשרות הרב לנדא השפעה גדולה על חייהם של תושבי העיר בני ברק. ואם לדייק — על יוקר המחייה שלהם. חרף הסבסוד הנרחב שלו זוכה הרב לנדא (עליו משלמים התושבים), כשרות זו היא אחת היקרות בישראל. השוואת מחיריה לאלה של מתחרותיה הישירות (שארית ישראל וקהילות) מגלה פער של עשרות אחוזים במוצרים רבים. כך למשל קילו בשר אסאדו עולה 83 שקלים בכשרות לנדא, לעומת 48 שקלים אצל המתחרים. כך גם קילו בקר טחון עולה 64 שקלים בכשרות לנדא, ואילו בשתי הכשרויות האחרות כ–40 שקלים. הבדלים משמעותיים ישנם גם במחירי חזה עוף, קבב, סלמון, ירקות עלים כחסה וכוסברה, ובצל קלוף.

אנשי כשרות לנדא הוציאו פשקווילים נגד האולמות ש"מרדו", טענו כי בעליהם "אנשי בליעל" וכי מטרת המהלך "לקעקע" את סמכות רבני העיר

בית הכנסת בית יעקב בבני ברק, בו שוכנים גם משרדי הרב לנדא, השבועמוטי מילרוד
בכשרות הסבירו את הפער במחירים בכך שרמת הכשרות שניתנת על ידה גבוהה יותר משל אחרים. אלא שההסבר הזה רחוק מלספק את כולם. "במקום שכספי תושבי בני ברק ישמשו לתיקון התשתיות הקורסות בעיר", אומר וידר, "העסקנים עושים שימוש ציני בשמות של רבנים צדיקים כדי להשתמש בכספי ציבור בהיקפים עצומים".
זה גם המקום לחזור לאחד הגורמים המרכזיים בכשרות הרב לנדא, יהודה אריה שיינפלד. רשמית הוא אינו עובד בכשרות, אך בפועל הוא מנהל את המערך יחד עם דרנגר. ולא רק את המערך. בבעלות שיינפלד חברה העונה לשם א.ל.י.ש. המתמחה בשיווק כבדי עוף צלויים (ורשומה בכתובתו הפרטית ברחוב חגי 3, כמו כתובת החברה של דרנגר). כבדי העוף של שיינפלד הם היחידים שזוכים להכשר הרב לנדא. "שיינפלד ולנדא לא מאפשרים ללקוחות שלהם לרכוש כבדים טריים, מה שהיה יכול להוזיל את המחיר בכ–60%", אומר אדם המעורה בפרטים. "הם משווקים רק כבדים צלויים שמחירם גבוה בהרבה".
והבעיה לא מסתיימת בכבדי העוף. גם בצל קלוף בהכשר הרב לנדא מסופק על ידי ספק יחיד שדורש מחיר גבוה בכ–50% ביחס לכשרויות אחרות. "לצערנו, למרות כל מאמצינו להכניס ספק נוסף לבצל קלוף, הניסיונות עלו בתוהו", נמסר מכשרות הרב לנדא. "אין שום ניגוד עניינים במערכת הכשרות בכל אגפיה ומחלקותיה. מערכת הכשרות לא מתנהלת על ידי ספק ולא נותנת בלעדיות לשום ספק בכל תחום שהוא. מערכת הכשרות בבני ברק מגובית ונעזרת במהלך כל שנות קיומה על ידי ועד ידידים נאמנים למערכת שמוסרים נפשם למענה ויהודה שיינפלד הינו אחד מהם. כל בעל עסק המוכן לעבוד בתנאי הכשרות של הרב לנדא מוזמן לעבוד".
אלא ששלושה אולמות אירועים בעיר, שלא יכלו למחירים הללו, החליטו לעשות מעשה. תחילה הם פנו לרבני ההכשר וביקשו להוריד מחירים. אך לאחר שקיבלו סירוב, החליטו שהרב לנדא "כבר לא". מכאן המצב הידרדר למלחמת עולם כשרה, שדירבנה את אנשי לנדא להוציא פשקווילים נגד האולמות, לטעון כי בעליהם "אנשי בליעל" וכי מטרת המהלך "לקעקע" את סמכות רבני העיר. האחרונים אף הוחתמו על מסמך שפורסם בעיתונות החרדית, שבו נכתב כי הם מסירים את אחריותם מאותם אולמות. "אנו רואים בחומרה רבה את המהלך הפוגע פגיעה חמורה ברבנות ובצביון העיר בני ברק", נכתב.
הרוחות בבני ברק אמנם עדיין סוערות, אך בניסיון למנוע מעבר של אולמות נוספים לכשרויות אחרות, באחרונה הודיעה כשרות לנדא כי בכוונתה לעדכן את המחירים, כלומר להוריד אותם.

ככלל, כשרות הרב לנדא אינה שחקן חדש בבני ברק, בדיוק להפך. אך נדמה כי במשך עשרות רבות של שנים הנעשה בה היה מחוץ לתחום. איש לא דיבר על כך, ודאי לא העביר ביקורת. השינוי במובן הזה, הציבורי, אירע לפני כשנה, עם מותו של הרב משה יהודה לנדא — רבה של העיר בני ברק והעומד בראש הכשרות. בהלווייתו של זה, במארס אשתקד, הכריז ראש העיר אברהם רובינשטיין, כי מי שיחליפו אותו יהיו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט. ככה, ללא הליך בחירת רב עיר, ללא התייעצות עם חברי המועצה, מונו שני רבני עיר חדשים. לא כולם ראו זאת בעין יפה.

נדמה כי במשך עשרות רבות של שנים איש לא דיבר על הנעשה בכשרות לנדא. השינוי במובן הזה, אירע לפני כשנה, עם מותו של הרב משה יהודה לנדא

הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, בנו של משה יהודה לנדא ויורשו בתפקיד רב העיר בני ברק (תפקיד שאותו הוא חולק עם הרב שבח צבי רוזנבלט)מוטי גרין
המינויים הללו, אומרים ל"הארץ", אנשים המעורים בנושא, לא נעשו בחלל ריק. הם חלק מפעילותו של רובינשטיין ואישים נוספים בכשרות לנדא להפוך את גוף זה למוביל בציבור החרדי — גם, ואולי בעיקר, על חשבון כשרות "שארית ישראל".
על כן, אומרים הגורמים, מינה רובינשטיין את הרב שבח רוזנבלט הליטאי, חבר ועד הכשרות של שארית ישראל, לאחד משני נותני הכשרות של הרב לנדא. "רובינשטיין דחף לכך ששארית ישראל תסגור את שעריה ותהיה כשרות אחת גדולה בציבור החרדי", אומר גורם המעורה בפרטים. ויש עוד. בחודשים האחרונים מונה חתנו של רובינשטיין, דוד ויזל, לתפקיד בכיר במערך כשרות לנדא.
במענה לפניית "הארץ", בעיריית בני ברק הסבירו ש"ראש העיר פועל בנושא הכשרות במסגרת תפקידו, כפי שהוא פועל בשאר הנושאים המוטלים לפתחו למען תושבי העיר". באשר לעיתוי הסבירו שם כי לאחר מות רב העיר "נוצרה הזדמנות היסטורית שלא היתה לפני כן, לקיים אחדות בעיר בנושאים אלו וכך פעל ראש העיר בשליחותם של גדולי ישראל. אין לראש העיר קשר כלשהו לחברה או עמותה הקשורה לכשרות הרב לנדא". בנוגע למעורבותו של חתנו נמסר כי "דוד ויזל הינו אדם פרטי, הפועל בהתנדבות ללא שכר, במסגרת ועד עסקנים שמונו על ידי רבני החצרות התורניות השונות בעיר, חסידים וליטאים לגווניהם".

אנשים המעורים בנושא מספרים כי ראש העיר פועל כדי להפוך את כשרות לנדא לגוף מוביל בציבור החרדי — גם, ואולי בעיקר על חשבון כשרות "שארית ישראל"

ראש העיר בני ברק, אברהם רובינשטיין. ללא התייעצות עם חברי המועצה מינה שני רבני עיר חדשיםעופר וקנין
התהליכים המתרחשים בכשרות לנדא, וביתר שאת לאחר סאגת הירושה, הדליקו נורה אדומה גם במסדרונות הרבנות הראשית. תחילה הסמיכה מועצת הרבנות את הרב לנדא הבן לתת כשרות בעיר בני ברק. אולם לפני כמה שבועות הודיע היועץ המשפטי של הרבנות, הראל גולדברג, כי ההסמכה מבוטלת. הנימוק: הרב לנדא הבן אינו עומד בכללים החלים על רב נותן כשרות עירוני; התברר כי הוא גם העניק כשרות לעסקים מחוץ לעיר בני ברק וכן לבשר מיובא, ולמעשה מתנהל ככשרות פרטית.
"נכון להיום אין לכשרות לנדא אפשרות לתת כשרות ללא תעודה נוספת של הרבנות הראשית", אומר גורם המעורה בפרטים. "אם יש עסקים בבני ברק עם תעודה של כשרות לנדא בלבד הם יכולים לקבל קנס ובהחלט ייתכן שבקרוב הרבנות הראשית תתחיל לבצע אכיפה בעיר".
מכשרות הרב לנדא נמסר כי "חברת ח.ש.ב ברק מתנהלת בשקיפות מלאה, ומנהלת באופן טכני בלבד את תשלומי העזר למערך השחיטה כדי לשמר את כל ההקפדות והחומרות לפי דרישות רבני העיר שליט"א, החברה אינה מיועדת לרווחים ואינה רווחית כלל".
עוד אומרים בכשרות כי "שום מוצר של הרב לנדא ושום יצרן מזון אינו ממומן על ידי העירייה, הדבר היחיד הממומן זה מערך הפיקוח בחנויות ועסקי המזון בעיר בני ברק, כשהעירייה מקבלת אגרות כשרות מהחנויות. כשרות רבני העיר בני ברק המנוהלת כיום על ידי הרב לנדא והרב רוזנבלט, היתה והינה הכשרות היחידה בארץ שלא נועדה למטרת רווחים וכל מגמתה להביא לתושבי העיר כשרות מהודרת ברמה הגבוהה ביותר".
מעיריית בני ברק נמסר כי הנושא הועבר לבירור מקיף ובסיומו תפעל העירייה בהתאם לממצאים. מעבר לכך, הוסיפו כי התנהלות הכשרות והחברה הפרטית היא פועל יוצא של "הסדר היסטורי וטכני שנועד להבטיח את הכשרות המוקפדת באמצעות אגרות שגבייתם הובטחה על ידי החברה וממנה הועברו אל הקופה הציבורית. מובהר בזאת, כי במסגרת רה־ארגון מקיף, מתקיימת בדיקה במטרה לגבש מבנה ארגוני שונה וחדשני בסוגיות הכשרות, במסגרתו יישמר האינטרס הציבורי וההקפדה על מינהל ציבורי תקין".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בעקבות הנתונים שהוצגו בכתבה, פנה המשרד, באמצעות הממונה על המחוז, לעיריית בני ברק על מנת לקבל את התייחסותה לנושא. לכשתתקבל, תיבדק ותטופל בהתאם לצורך".