לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה
אנשי אמנה אבדו
השבוע ליוו בני ירושלים למנוחות איש חמודות רב פעלים הרה״ג ר׳ יצחק
דוד ברדשטיין זצ״ל, ולמרות שהמאמר שלי אינו טור של הספדים, אבל במקרה דנן, יש לי
כמה תובנות ולקחים ללמוד ממנו ועל זה נאמר ׳והחי יתן אל לבו׳ וכמו שדרשו בספה״ק
׳אגרא דהספדא דלויי׳ לדלות ממעשיו הטובים.
למען ההגינות והאתיקה אציין, כי היתה קירבה בינו לבין אבי ז״ל, בהיות
שאבי היה בן אחותו של הגה״צ רבי יוסף הלוי דינקלס זצוק״ל, שלא זכה לזש״ק, אך נשא
בזיוו״ש את הרבנית אדלשטיין ע״ה וגידל את ילדיה והשיאם, ונשא את ר׳ יצחק דוד לחתן
לבתו תחי׳ ולכן היה לאבי מעין גיס חורג והיתה ידידות גדולה ביניהם ואבי סייע לו
רבות בענייני עסקנות שהיה פעיל בהם.
עקב ידידות זו, הכרתיו מילדות כי היה בן בית בבית אבי וגם מביהכנ״ס
זכרון משה, אולם את מרצו ראיתי ביותר כאשר ר׳ יצחק דוד הגיע להתגורר בבית שמש ממש
מראשוני התושבים שגם אני הייתי ביניהם, ומיד החל לפעול בשכונה, בהפעלת גנרטור
ודאגה לתחבורה בין ירושלים לבית שמש ועסקנות אלו הכניסה אותו לחובות כספיים
עצומים, אך הוא לא נלאה והמשיך ביתר שאת וביתר עוז לפעול ולהפעיל בסתר ובגלוי כאשר
ענין התועלת תמיד לנגד עינו.
לילה אחד, קרוב לשעת חצות, סיימתי פרוייקט בעבודה, הלקוח בא לעשות
חשבון ושילם לי 3000 דולר במזומן, וזה יצר לי בעיה כדלהלן:
מדי ערב היה אבי ז״ל קורא לי. לשנן וללמוד איתו מה שלמדו בחיידר אך
זה לא החזיק זמן רב כי מדי יום היו אנשים נכנסים ומבקשים הלואות, להוריי לא היה
גמ״ח רשמי, אבל היו מלוים את חסכונותיהם להלואות קצרות, ראשית: כדי שאם יסגרו
שידוך יהיה להם בהקדם את הכסף בחזרה (ותמיד היה ילד בגיל השידוכים) ושנית: על אבי
נאמר ׳אוהב מצות לא ישבע מצוות׳ ואהב שבכספו ייעשה הרבה מצוות, ולכן הוא שימש גשר
למי שהיה זקוק לפרוע גמ״ח והגלגול הבא חיכה לו רק בעוד ימים ספורים וכדומה, יכולתי
לכתוב ספר ממה שראו עיני באותם לילות, כמה מעשי חסד חריגים בהיקפם, וכמה פעמים אבי
הלך ללוות כדי שיוכל להלוות סכומים יותר משהיה לו וכו׳, ואמי ע״ה סיפרה לי שלפעמים
נתנה כמשכון את תכשיטיה לגמ״ח ללוות כדי להלוות למי שאין האפשרות בידיו.
ר׳ יצחק דוד היה לקוח קבוע אצל אבי, כי עקב כל עסקנויותיו כאמור, וגם
בגלל שאהב לעזור ליהודים, תמיד היה זקוק לגשרים מהסוג הזה.
הדוגמא האישית הזאת שראיתי אצל הוריי, (וסיבות נוספות שאין כאן המקום
לפרטם) גרם לכך שהעדפתי לא להחזיק מזומן עלי אם לא הייתי זקוק לכך מיד, ולכן היה
לי הסכם קבוע עם גמ״ח מפורסם שאני מפקיד אצלו ומושך בעת הצורך.
כעת נחזור לאותו לילה קרוב לחצות, בכיסי 3000 דולר שהתכוונתי למחרת
להפקיד בגמ״ח, אבל בכל זאת זה לחץ לי בכיס, ונכנסתי לזכרון משה לתפילת ערבית,
ובמנין שלי אני רואה את ר׳ יצחק דוד מתפלל במתינות כהרגלו.
לאחר מעריב, ניגשתי אליו ואמרתי לו: יש עלי 3000 דולר, שמא זקוק אתה
במקרה לסכום כזה לתקופה קצרה ?
ר׳ יצחק דוד התרגש ביותר ועיניו זלגו דמעות, הוא מוציא לי פנקס מהכיס
ומראה לי כי הלילה הוא אמור להחזיר לגמ״ח נויבירט (בעל שמירת שבת כהלכתה) סך של 10
אלף דולר (השעות של הגמ״ח היו ב-1 בלילה), כבר השגתי 7 וכל נסיונותיי להשיג עוד 3
לא צלחו, ונכנסתי למעריב אובד עצות, איפה משיגים ב-11 בלילה 3000 דולר?
בתפילת שמו״ע, ממשיך רי״ד, קודם יהיו לרצון, שפכתי נפשי לפני הבורא
ואמרתי מעומקא דליבא: תמיד אני פונה לגמחי״ם, כעת אני תקוע, אולי הפעם תזכני
שהגמ״ח יפנה אלי? ובזה סיימתי שמו״ע ופסעתי עושה שלום.
אני טרם אכלה עלינו ואתה ניגש אלי עם השאלה אם אני זקוק ל-3000 דולר,
תתאר לעצמך איזה חיזוק זה עבורי שאני חש שבורא עולם אוהב אותי ומלוה אותי ונענה
לתפילתי, אמנם אני מתפלל שכבר אזכה לפרוע כל החובות, ובטוח שלטובתי אני צריך עדיין
לגלגל את זה, אבל מקרה כמו הלילה זה כמו ליטוף משמים וטפיחה על השכם באהבה.
התרגשתי איתו ביחד ושמחתי שהייתי השליח לאותו ליטוף של חיבה, זכותו
תגן בעדנו ויהיה מליץ יושר עבור כל ישראל אמן ותנצב״ה.
שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.