עין הרע זה דבר מסוכן ביותר, ואפילו אם עין הרע לא מזיק מיד, הוא נשמר בכמין מחסן ומתי שנפרץ הסכר, נפתח המחסן ח״ו והצרות והבעיות באות לאדם בצרורות ארוכות וקשות, מי ישורנו, פחד ואימה וחרדה עצומה מענין עין הרע.
ורבו הפרושים והמפרשים בענין עין הרע, ואף אני הדל בצעירותי כתבנו קונטרס על עניני עין הרע.
וידוע מעשה שהיה בכופר גדול, שלא האמין בשום ענין שהוא לא שכלי. כל דבר הסתדר בדעתו, רק כאשר היה שכלי.
לימים שהתחזק והתדבק בהקב״ה וזכה לכתוב עשרות ספרים קדושים בכל מקצועות התורה הקדושה וענין עין הרע, היה תמוה לו וקשה לו, ולא הצליח להבין עומק עין הרע.
הלך ובישל סיר אחד של בשר, ושם בו כל מטעמי עולם, וחילק את הסיר לשניים. חלק שמר, וחלק לקח לבית האסורים, לנדונים למוות שלא ראו בשר עשרות שנים, ומרחוק הראה להם את הבשר עשר דקות, וכאשר לקח את הבשר ונתן ממנו לכלב לאכול, הכלב מת מיד מרעל, והחצי השני של הסיר היה נקי מכל רעל ומכל רע.
מאז אותו חכם החל להאמין אמונה שלמה, בעין הרע.
והנה אחרי כתיבת הקונטרס, וחקירה עמוקה וסבל אישי מעין הרע, הגענו ליסוד המובא ברבותינו הקדושים, שחייב על פי דרך זו לנהוג, להסיר הרע מתוכנו, מליבנו, מנפשנו.
והנה כאשר האדם קושר את ההצלחה לעצמו או לחבריו או לקרוביו, מביא עין הרע על בני ביתו. אבל כאשר קושר את ההצלחה להקב״ה ולא לעצמו, אין מציאות שעין הרע תפגע בו. ונבאר הדברים:
אדם שמצליח בעסקיו ועומד ואומר שההצלחה והרווח מחוכמתו וממהלכיו העצומים, מביא על עצמו עין הרע בפירוש והוא פוגע בעצמו בעין הרע. אבל אדם שאומר שהרווח שהרוויח והטוב שיש לו, זה מהקב״ה ולא ממנו וקושר את הטוב שלו להקב״ה, ניצל בפרוש מעין הרע. וכך אדם שמשבח את חבירו על עושרו, פוגע בחבריו בעין הרע. אבל אדם שקושר את הצלחת חברו להקב״ה, מציל את חבירו מעין הרע. וכך הלאה הדברים, החיים והמות ביד הלשון, האדם הורס את חבירו בעין הרע ומציל את חבירו מראיה ברוכה, שעין הרע לא פוגע בו, וזה הענין שמצאנו אצל יוסף הצדיק.
״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר״ מפסוק זה לומדת הגמרא (ברכות כ) שחכמים שאלו את רבי יוחנן, שהיה יפה תואר בצורה יוצאת מן הכלל, לא קא מסתפי מר מעינא בישא (אין אתה מפחד מעין הרע) אמר להו, אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב ״בן פורת יוסף בן פורת עלי עין״ ואמר רבי אבהו, אל תקרי עלי עין, אלא עולי עין.
והנה הגמרא(בבא מציעא קז) אומרת; ״והסיר ה׳ ממך כל חולי״ אמר רב, זו עין הרע. ופירש רש״י, דבר שכל החולאים תלוים בו, זו עין, רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי, (רב הלך לבית קברות) עבד מאי דעבד, (עשה מה שעשה) ורש״י מפרש; ידע היה ללחוש על הקברות, והבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת. אם מיתה בזמנו או בעין הרע, אמר תשעים ותשע מתו בעין רעה ואחד בדרך ארץ.
והנה כל ענין עין הרע יצא מכל פרופורציה, יש דברים שאין להם נגיעה לעין הרע ואנשים פוחדים, ויש דברים שהם ממש עין הרע ואנשים מזלזלים. ולכן דרכו של יוסף הצדיק, שהוא ״טוב עין הוא יבורך״ שכל ברכה והצלחה קושרים להקב״ה, שם אין שום נגיע לעין הרע, ומציל הוא ובני ביתו מעין הרע, ולא יחשוש בכלל מעין הרע. אבל דבר שקושר לעצמו לחכמתו להצלחתו, יזהר ויפחד מעין הרע.
והנה על פי דברים אלו נבאר את הגמרא (ברכות נה) האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא (מי שנכנס לעיר ומפחד מעין הרע) לנקוט זקפא דידא דימינא בידא דשמאלא וזקפא דידא דשמאלא בידא דימינא ולימא הכי (יאחוז גודל יד ימין ביד שמאל, וגודל יד שמאל ביד ימין, ויאמר כן) אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא (אני פלוני בן פלוני מזרעו של יוסף אני בא, שאין עין הרע שולטת בו) שנאמר ״בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין״ וגו׳
אל תקרי עלי עין, אלא עולי עין.
וכשנתבונן נמצא דבר פלא, הרי עם ישראל הם יב׳ שבטים, ויוסף הוא שבט אחד מ-יב׳ שבטים, ואיך כולל את עצמו שהוא מבני בניו של יוסף, ואולי לא, ואם זה שקר, איך שקר יכול להיות ליד הקב״ה ? ועוד לעזור לאדם להנצל מעין הרע, שזו הסכנה הגדולה ביותר שיש.
אלא עלינו לבאר יסוד גדול, יוסף הוא שבט אחד, אבל מעשיו ודרכיו היו כללים לכל השבטים, מתי ששמר עצמו ומסר עצמו ולא נפל בעצת היצר, סלל דרך לכל הזמנים, לכל הימים ולכל העתים. אנו נמצאים בימים ובשנים שהכל מעורבב ערבוב גדול, אדם אינו יודע מה טוב, מה רע, מה שמחה, מה עצבות, מה ישמח אותו הרגע, ואחרי הרגע הזה חורבן גדול יבא לאדם. לכן בדור שהכל פתוח, והבלבול חמור מאוד, וחוסר הידיעה גדולה מאוד, אדם חייב להדבק בדורות הקודמים, שהם סללו את הדרך הנכונה ואת הדרך הבטוחה. האדם יזהר זהירות גדולה לא לקשור הצלחה לעצמו, יוסף הצדיק שום הצלחה לא קשר לעצמו, הכל אמר אלוקים יענה לפרעה, הכל זה אלוקים ,אני רק שליח.
אחד החורבנות הגדולים של הדור שאנשים חושבים שהם יודעים, וחותכים את הענף שעליו עומדים, ואז נפילתם נפילה שלא תשוב ולא תקום דורי דורות. לכן הזהירות וההליכה בזהירות עם המסורת מדורי דורות, ללכת בעקבי הצאן. זו הדרך שהברכה מצויה שם.
הדבקות בספר דברים מסירה עין הרע ומביאה ברכה לבית האדם, והאדם זוכה לשפע, לזרע בר קיימא ושיתקיימו נכסיו וברכה במעשי ידיו.
בברכה ובתפילה להנצל מעין הרע, יאשיהו יוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.