שלום וברכה מורי ורבותי!
יוצא לנו להיפגש בשיעורים או בסדנאות של שלום בית ולומר לכל אחד מהבעלים: "יש מישהו שאוהב את אשתך יותר ממך, האם אתה מכיר? האם אתה חושב שזה נכון?".
ומיד כולם מתנערים: "מה פתאום! אני הבעל הכי מקסים בעולם, אני הבעל שמשקיע באשתו מעל ומעבר, אין מישהו שאוהב את אשתי יותר ממני".
הצדיקים
שבהם אומרים: "אה! כנראה כוונתך לקדוש ברוך הוא, כי הקדוש ברוך הוא מלא
באהבה יותר ממה שיכול בן אנוש להכיל, ולכן הוא אוהב את אשתי יותר ממני".
לא לא, אבל הכוונה כאן היא לאדם, ישנו אדם שאוהב את אשתך יותר ממך, אתה יודע מי הוא אותו אדם?
אבא שלה, חמיך היקר, ההוא שמידי פעם אתה מסתכסך איתו, אוהב את אשתך הרבה יותר ממך.
אתה
יודע למה? כי היא הבת שלו, ומהבת שלו אין לו ציפיות ולא מעניין אותו מה
היא עושה, מה היא למדה, איך היא נראית, ועד כמה נחמד בחברתה, הוא אוהב אותה מעצם היותה ביתו.
זוהי אהבה אמיתית!
כאשר
בני זוג זוכים לקלף את האינטרסים של האחד מהשניה והאחת מהשני, וכל אחד מהם
אומר: "אני אוהב את בן זוגי אך ורק בגלל היותו בן זוגי, בדיוק כפי שהייתי
רוצה לאהוב את בני ואת ביתי", שם מגיעים לאהבה האמיתית.
שם
מגיעים להבדל המהותי בלשון הקודש בין אהבה לתאווה, שם זוכים לאהבה ואחווה
שלום ורעות, שם זוכים לרמות הגבוהות של אדם שאומר לרעייתו: "לא משנה מה עובר עלייך, לא משנה מה את עושה, לא משנה מה את אומרת, בכל מקרה שלום הבית שלנו לא יפגם לעולם".
יום
חמישי, היום של שלום הבית שלנו, זהו הזמן לחדד את המסר, להסיר את הלוט,
להסיר את הציפויים, למחוק את הקוסמטיקות החיצוניות ולהבין: "אני אוהב את בן זוגי אך ורק בגלל שהוא השותף שלי לבניית בית נאמן בישראל, ויחד אנחנו מנסים ומצליחים לקיים רצונו יתברך".
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.