לאחר הצלחות מדיניות שכאלה - מה יכריע אצל הישראלי ההצלחה או השנאה?

אין כל ויכוח שבנימין נתניהו מדינאי גדול, גם מי שלא אוהבים אותו נאלצים להודות שבתחום הזה הוא עשה הרבה יותר מכל אחר בישראל, ובודאי שהוא חזק פי כמה מכל מועמד שמתמודד נגדו בבחירות. ראינו גם איך נראה בני גנץ בוושינגטון, שם הוא השאיר רושם משעמם מאוד עד כדי שהאמריקאים שאין להם ענין בין זה לזה אומרים כי גנץ בנאומיו מרדים אין לו את כח הנאום והיכולת לכבוש קהל כמו שעושה זאת נתניהו שהוא מומחה בנאום ובעל נסיון גדול במדיניות

עכשיו מתקרבים אנו לבחירות ועל הציבור בישראל להכריע בין מדינאי גדול מי שכל כולו בתחום הזה, למי שאין לו כל נסיון פוליטי ומדיני, מי שהיה איש צבא וגם שם הוא לא היה מן הגדולים, הוא נבחר בדלית ברירה לאחר מלחמה מאוד מכוערת בין הרמטכ"ל דאז לבין כמה מועמדים להחליפו, את מי מהם יעדיפו, אדם עם נסיון וטוב לתפקיד או חלש מי שכל כך רחוק מלהכיר ולדעת את המקצוע

בבחירות אלו נדע האם הציבור מעדיף את טובת ישראל או השנאה היא שתכתיב לו למי להצביע. בימים כתיקונם גם אין זה נכון להעדיף את מי שיש לו פחות נסיון אבל היו אולי מאמינים כי זה לא יזיק. במצבנו הנוכחי כאשר כל כך חשוב שנתניהו הוא זה שיהיה לצד טראמפ, גנץ אין לו עמו דבר ועלול להזיק יותר מאשר להועיל, האם השנאה היא זו שתכריע, או שבמצב הנוכחי יעדיפו את נתניהו מפני שזו טובתה של המדינה בשעה זו

מבחנה של ישראל תהיה בבחירות הקרובות, ונראה הכח של מה חזק יותר, של התבונה או של השנאה

חיים שאולזון