דעה: אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע
בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.
יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.
בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:
1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".
2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.
3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.
לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.
מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.
בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.
אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
(מייקל דה סנטה . פורום רוטר)
בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.
יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.
בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:
1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".
2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.
3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.
לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.
מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.
בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.
אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
(מייקל דה סנטה . פורום רוטר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.