כת החנפים בוויזניץ וגור

הם קפצו על המציאה שומעים איזה אברך מדבר בפני נשים בויזניץ של ר' מנדלי, האומר להם כי אם הרבי יאמר לכם תתאבדו עליכם להתאבד, ומרחיק ואומר כי אם יאמר לכם לעבוד עבודה זרה תעבדו עבודה זרה מפני שהרבי הוא מעל הכל. בגור היה זה אחד אחר ששמו טאומן שזעק כי הרבי הוא האלוקים, ובעוד מקומות חיים אנו עם מילים ומעשים שנאמרים בצורה ודרך שיש בהם כפירה ועבודה זרה ולא רק שזה לא מזיז לאיש, בגור ישבו כל רבני גור לצד השלחן כאשר אותו משפיע של גור זעק כי הרבי הוא האלוקים ושתקו לא העיזו למחות בדבריו. ומדוע?

בכל החסידויות קיים מצב של 'חנופה לרבי' מבקשים להקצין בשביל הרבי להוכיח כי אני חסיד גדול ונאמן יותר מאחרים, ולכן לא הזיזו לי דבריהם, אני לא מאשים אותם, מפני שזה טבע החסידים בימינו, הם מבקשים להוכיח לרבי שהם מוסרים את נפשם למענו, חיים אנו בדור של חושך, אמונה בבשר ודם דבר שנובע מחינוך משחית, ומטבע הדברים במצב הזה אומרים דברים קיצוניים, ככה להוכיח כי אני 'חסיד' גדול יותר, וככה כאשר מדברים גבוהה בעניינים שכל עניינו הוא להקצין מקסימום שאפשר ובכך להשיג מטרה שבסופו של דבר זה מועיל למקצין

אותו אברך שדיבר כפי שדיבר בויזניץ זכה בהרבה נקודות בויזניץ, אותו יקדמו כי רוצים לשמוע חסידים כאלו המטיפים למסירות נפש למען הרבי. אותו דבר בגור מאז שאותו טאומן דיבר הוא בן בית אצל הרבי הרבה יותר ממה שהיה, ככל שהוא מטיף יותר לאמונה ברבי, הוא זוכה לנקודות אצל הרבי שלו

להבין את הבעיה שיש לנו בחסידויות של ימינו, אספר לכם ממה שהיה לפני שנים כאשר חששו לדבר ולומר מילה. היה דין תורה שהיה קשור ברבי מגור, הרבי הורה שמה שיפסקו הדיינים בגור ככה לעשות. שלשת הדיינים הגיעו למסקנה לאחר ששמעו את הצדדים כי הצד האחר צודק וכי הצד של הרבי לא צודק, אבל היה זה אחד הדיינים ששמו הרב גרוס שאמר כי למרות שעל פי הלכה הרבי הפסיד אבל מאחר ומדובר ברבי אי אפשר לפסוק נגד הרבי, ולכן צריך לפסוק בדרך שהרבי לא יהיה המפסיד בדין תורה. היה שם דיין אחר ששמו וקסלשטיין הוא זעק כי הלכה זו הלכה וכי גם רבי חייב לשמור על הלכה ובמקרה הזה הרבי בצד של היפך ההלכה. בסופו של דבר שניים שלא רצו צרות עם הרבי פסקו כי צד הרבי המנצח, ואילו הרב וקסלשטיין פסק כי על פי הלכה הצד האחר צודק

לאחר כמה ימים הדיין וקסלשטיין נכנס לרבי, כאשר נכנס והרבי ראה אותו הוא קם וברח לחדר אחר ולא יצא משם עד שוקסלשטיין הלך הוא לא רצה לדבר עמו מפני שפסק על פי הלכה, ולא על פי האמונה ברבי שהוא מעל ההלכה

מאז הדיין וקסלשטיין פסול אצל הרבי לא מפני שפסק כדין אלא מפני שהוא לא מבין כי רבי הוא מעל ההלכה, ובדין תורה אי אפשר לנצח רבי כי הוא מעל כולם

לכן אין כל פלא שחסידים מדברים בשפה כמו שדיבר אותו אחד בויזניץ, מה שחשוב שהרבי ירגיש טוב ויטפח לו על השכם שדיבר טוב וכי כך צריך לדבר חסיד אמיתי

כן ואמת מדברים כפירה ועבודה זרה, אבל אנא אל תשחקו צביעות, תזעקו נגד כולם ולא נגד מי שיש לכם חשבון פוליטי וקהילתי עמו, כולם מלמעלה עד כמעט האחרון של הרבי'ס בימינו מכשילים את חסידיהם בעבודה זרה - ועל כך אי"ה בפוסט אחר

חיים שאולזון