יודע אני כי אם היה הדבר בידי המארגנים הם לא היו מחרימים אף אחד, הבעיה היא שישנם מי שמתנים ואומרים כי אם פלוני יהיה אני לא בא והם נכנעים לאיומים הללו וזה מה שחמור. נכון, מדובר בבעיה פוליטית פנימית קשה, ואף אחד לא רוצה להסתבך פוליטית, אבל האם מותר שדבר כזה יעבור לסדר היום מבלי שעוסקים בכך מבלי שזועקים על עוול שנעשה?
לא נעבור כאן על כל הרשימה מבקש אני להתעכב על מי שלכאורה היה צריך להיות באירוע כזה מי שאבא שלו היה מן הנואמים המרכזיים בסיומי 'הדף היומי' ובטרם היה לאדמו"ר אף אמר את ה'הדרן' בכינוס לסיום 'הדף היומי' ואותו החרימו בגלל שלא רצו להסתבך פוליטית
בעיית הבעיות של החרדים היא, שאין היום מי שמסוגלים להעמיד את מי שצריך על מקומם לדעת, כי אידיאית לא משנים דבר, וכאשר עוסקים בנושא כמו 'הדף היומי' זה לא פוליטי וכולם מוזמנים כל מי שרק רוצה להשתתף שישתתף ומי שמאיים להחרים שלא יבא, אין דבר כזה באירוע כזה להחרים את מי שלא יהיה, וכוונתי לא רק להגאון רבי שאול אלתר שהוחרם גם לעוד מי שלא הוזמנו בשל סיבות פוליטיות
חבל שמכניסים פוליטיקה לאירוע כזה, במקום שכולם יוכלו לשמוח בשמחה הגדולה של סיום הש"ס אנחנו מחדירים פוליטיקה ושנאה ובמקום שנצא מכינוס כזה מאוחדים אנו יוצאים מפולגים ועושים רעה לכל הענין, וארחיק ואומר כי יתכן ועדיף היה שלא לקיים כינוס כזה כלל אם צריך להחרים את מי שלא יהיה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.