״כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה׳ תטהרו״ (ויקרא טז ל).
ובמשנה יומא פה: את זה דרש רבי אלעזר בן עזריה, עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים וכו׳ ואומר (ירמיה י״ז י״ג )״מקוה ישראל ה׳, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב״ה מטהר את ישראל״.
והנה מור זקננו רבנו יאשיהו פינטו הרי״ף דעין יעקב זצוק״ל ביאר ואמר יסוד עצום, שחייב להיות מול עינינו בימים קדושים אלו, שכל ענייני בן אדם לחבירו מעכבים את התשובה גם של בן אדם למקום. ונבאר את דבריו הקדושים:
ישנו אדם שעובד על עצמו ימים רבים ומקפיד לעשות תשובה על כל מה שחטא ופשע בבן אדם למקום וכל חטאיו שחטא כלפי שמים, צם ועשה תשובה והכניע את ליבו ועשה כל אשר ציותה אותנו התורה לעשות, בענין תשובה של בן אדם למקום והוא נמצא במקום גבוה, של בעל תשובה מושלם בכל עניני בן אדם למקום, אבל אותו אדם לא שב ולא תיקן את מעשיו שעשה ופגע וקלקל בבן אדם לחבירו, ושם נמצא הוא מלא בטענות והצדקות ,שכל מעשיו שלמים ואינו אשם וחברו פגע בו, וחברו הזיק לו, והצדק איתו. והנה מגיע הוא ליום הכפורים שלם, בכל עניני בן אדם למקום, אך בעניני בן אדם לחבירו, נשאר פתוח עם צער, מחלוקת, חוסר שלמות וחוסר רגיעה עם חבירו, עם בני משפחתו. מור זקנינו הרי״ף דעין יעקב זצוק״ל פוסק שזה לעיכובא והקב״ה לוקח את כל מעשיו ותשובתו של בן אדם למקום, ולא מקבל את תשובתו, וכל התשובה עומדת בלי להתקבל בשמיים, תלויה בין שמיים לארץ, עד שירצה את חבירו. ופה לומדים שאין חצי תשובה ואין תשובה בינו לבין הקב״ה לבד, חייב תשובה גם של חבירו, ותשובה להקב״ה בלבד לא עולה ונשארת למטה. וכך יכול להיות אדם שעמל וטרח וצם ועשה סגופים וכו׳ אך ביום הכפורים, כלום לא יעלה לפני הקב״ה עד שירצה את חבירו. ולכן בשעות והימים האחרונים שנשארו לנו ליום הדין, צריכים מיד בזריזות גדולה לרוץ ולתקן מהר את כל אשר חטא, פשע, ברצון או לא ברצון כנגד חבירו וכנגד בני ביתו, ואם לא תיקן כל זאת, כל עבודתו יורדת לטמיון. ולכן בזריזות גדולה, השעות האלו הם שעות של בין אדם לחבירו, ולא ידח ממנו נדח, שכל עמלו וטרחתו בימים קדושים אלו, ירדו לשווא ולא יהיה כטובל ושרץ בידו.
ולכן אין מזרזים אלא למזורזים ויניח האדם את כל עניני הכבוד והמחשבות הסרק, ויחשוב על חייו ועל חיי בני ביתו, כי תשובה של בין אדם לחבירו מעכבת את תשובתו לבן אדם למקום, וכך נחדד ונחזק מול עינינו שעשרת הדברות בנויות מעשרה דברות, חמישה מצד אחד בין אדם למקום, וחמישה מצד שני בן אדם לחבירו, ואת עשרת הדברות אפשר לראות ולכבד רק כמקשה אחת וכדבר אחד, ולכן גם מי שנפגע ופגוע מחבירו יהיה קל להתרצות, ויתרצה וימחל ויסלח לכל מי שפשע כנגדו, ונכנס ליום הנורא בקדושה וטהרה ושמחה, ובאהבה מרובה. ובחיתום הדברים מעומק הלב, מבקשים אנו מכל בני קהילתינו בשעות שנותרו ליום הדין, לעשות חשבון נפש עמוק, על בין אדם לחבירו ולהתפייס עם כולם, כולנו לשם שמים מתכוונים ורוצים, ונקבל קבלות חזקות לשנה הבאה לטובה להזהר בכבוד חבירינו, ולראות את מעלת חבירינו ולא חסרונו, ולהיזהר זהירות קשה וחמורה בממון חבירינו, ובממון של הקדש, שחומרתו חמורה ביותר והוא שורש פורענות למי שחי בממון זה חיי הפקר, וכך נזכה למקוה ישראל ה׳ ונזכה לחמלה וחנינה מהבורא ביום הנורא, יום הכפורים.
בהכנעה גמורה ובפחד ואימה, יאשיהו יוסף.
ובמשנה יומא פה: את זה דרש רבי אלעזר בן עזריה, עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים וכו׳ ואומר (ירמיה י״ז י״ג )״מקוה ישראל ה׳, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב״ה מטהר את ישראל״.
והנה מור זקננו רבנו יאשיהו פינטו הרי״ף דעין יעקב זצוק״ל ביאר ואמר יסוד עצום, שחייב להיות מול עינינו בימים קדושים אלו, שכל ענייני בן אדם לחבירו מעכבים את התשובה גם של בן אדם למקום. ונבאר את דבריו הקדושים:
ישנו אדם שעובד על עצמו ימים רבים ומקפיד לעשות תשובה על כל מה שחטא ופשע בבן אדם למקום וכל חטאיו שחטא כלפי שמים, צם ועשה תשובה והכניע את ליבו ועשה כל אשר ציותה אותנו התורה לעשות, בענין תשובה של בן אדם למקום והוא נמצא במקום גבוה, של בעל תשובה מושלם בכל עניני בן אדם למקום, אבל אותו אדם לא שב ולא תיקן את מעשיו שעשה ופגע וקלקל בבן אדם לחבירו, ושם נמצא הוא מלא בטענות והצדקות ,שכל מעשיו שלמים ואינו אשם וחברו פגע בו, וחברו הזיק לו, והצדק איתו. והנה מגיע הוא ליום הכפורים שלם, בכל עניני בן אדם למקום, אך בעניני בן אדם לחבירו, נשאר פתוח עם צער, מחלוקת, חוסר שלמות וחוסר רגיעה עם חבירו, עם בני משפחתו. מור זקנינו הרי״ף דעין יעקב זצוק״ל פוסק שזה לעיכובא והקב״ה לוקח את כל מעשיו ותשובתו של בן אדם למקום, ולא מקבל את תשובתו, וכל התשובה עומדת בלי להתקבל בשמיים, תלויה בין שמיים לארץ, עד שירצה את חבירו. ופה לומדים שאין חצי תשובה ואין תשובה בינו לבין הקב״ה לבד, חייב תשובה גם של חבירו, ותשובה להקב״ה בלבד לא עולה ונשארת למטה. וכך יכול להיות אדם שעמל וטרח וצם ועשה סגופים וכו׳ אך ביום הכפורים, כלום לא יעלה לפני הקב״ה עד שירצה את חבירו. ולכן בשעות והימים האחרונים שנשארו לנו ליום הדין, צריכים מיד בזריזות גדולה לרוץ ולתקן מהר את כל אשר חטא, פשע, ברצון או לא ברצון כנגד חבירו וכנגד בני ביתו, ואם לא תיקן כל זאת, כל עבודתו יורדת לטמיון. ולכן בזריזות גדולה, השעות האלו הם שעות של בין אדם לחבירו, ולא ידח ממנו נדח, שכל עמלו וטרחתו בימים קדושים אלו, ירדו לשווא ולא יהיה כטובל ושרץ בידו.
ולכן אין מזרזים אלא למזורזים ויניח האדם את כל עניני הכבוד והמחשבות הסרק, ויחשוב על חייו ועל חיי בני ביתו, כי תשובה של בין אדם לחבירו מעכבת את תשובתו לבן אדם למקום, וכך נחדד ונחזק מול עינינו שעשרת הדברות בנויות מעשרה דברות, חמישה מצד אחד בין אדם למקום, וחמישה מצד שני בן אדם לחבירו, ואת עשרת הדברות אפשר לראות ולכבד רק כמקשה אחת וכדבר אחד, ולכן גם מי שנפגע ופגוע מחבירו יהיה קל להתרצות, ויתרצה וימחל ויסלח לכל מי שפשע כנגדו, ונכנס ליום הנורא בקדושה וטהרה ושמחה, ובאהבה מרובה. ובחיתום הדברים מעומק הלב, מבקשים אנו מכל בני קהילתינו בשעות שנותרו ליום הדין, לעשות חשבון נפש עמוק, על בין אדם לחבירו ולהתפייס עם כולם, כולנו לשם שמים מתכוונים ורוצים, ונקבל קבלות חזקות לשנה הבאה לטובה להזהר בכבוד חבירינו, ולראות את מעלת חבירינו ולא חסרונו, ולהיזהר זהירות קשה וחמורה בממון חבירינו, ובממון של הקדש, שחומרתו חמורה ביותר והוא שורש פורענות למי שחי בממון זה חיי הפקר, וכך נזכה למקוה ישראל ה׳ ונזכה לחמלה וחנינה מהבורא ביום הנורא, יום הכפורים.
בהכנעה גמורה ובפחד ואימה, יאשיהו יוסף.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.