ושואל אנחנו מתקרבים לרגעים האחרונים שלפני יום כיפור.
איך אמורה להיות החזרה בתשובה שלנו?
איך אנחנו אמורים להגיע לקדוש ברוך הוא כבנים אובדים מרחוק ששבים אליו?
הרמב"ם כותב שנפשו של השב בתשובה אמורה להיות שפלה.
כלומר, הוא אמור להתייחס לדברים שהוא עשה ולשטויות שהוא ביצע כאל משהו איום ונורא וכעת הוא חוזר ומגיעה להתחיל דרך חדשה.
אבל האם במהלך כל הצעדים הללו הוא אמור להיות עצוב, עם תחושה רעה? או שיש כאן משהו שאמור להביא לו ואפילו דווקא לו תחושה טובה יותר?
שימו לב טוב!
לסלוח
זה הוא משהו שהוא נגד דרך הטבע, כי בדיוק כמו שהיום בחיי המעשה מי שגנב או
רצח לא יכול להגיע לשופט ולומר: "אני מבקש סליחה", כך לא היינו אמורים
להגיע בפני הקדוש ברוך הוא ולומר: "השיבנו אבינו לתורתך, סלח לנו אבינו כי
חטאנו", זה לא היה חוקי.
הקדוש
ברוך הוא כביכול יצר פה חוק מעבר לגדר הטבע, הוא העניק לנו זכות שהיא לא
קיימת בעולם, שאין מלך אחר מכל המלכים שבעולם שהוא מוכן להתייחס אליה כאל
זכות.
הקדוש
ברוך הוא, מלך מלכי המלכים, כביכול יצר לה את המכונה הזאת הנקראת אדם עם
רמח איברים ושסה גידים ואמר: "אני גם מעניק לך את הזכות לחזור בך, כי אני
יודע שאת כמכונה יודעת גם לעשות טעויות".
גם
מתוך עומק הכאב והצער, גם מתוך חזרה בתשובה, צריכים לי תמיד לזכור שאנחנו
עוברים תהליך שהוא בעצם לא בדרך הטבע, הוא תהליך ניסי, הוא תהליך של אהבה
של אבא לבנים שלו
ועל זה צריכים לשמוח ולהיות מאושרים על הזכות, על העונג, והדף החדש שאנחנו פותחים בימים אלו,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.