שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
אם כל הדלתות ננעלו, חוץ משערי דמעה, למה אנחנו בכלל מתפללים? הלא ממילא התפילה שלנו ממש לא נשמעת?
שימו לב טוב!
הגמרא
במסכת בבא מציעא, דף נט עמוד א' מעדכנת אותנו שמיום שחרב בית המקדש, אפילו
דלתי התפילה ננעלו, ומה שנשאר פתוח אלו הם רק שערי דמעה.
אם כך, למה אנחנו בעצם מתפללים?
שאלה ראויה, שאלה יפה, שאלה שמראה על לימוד מקדים, ואשרינו שאלו הם צופינו.
אז שימו לב טוב מורי ורבותי!
אחד מאחרוני הראשונים, הלא הוא המאירי כותב בספרו 'בית הבחירה', את דברי הגמרא הללו, שאין הכוונה ששערי תפילה ננעלו לחלוטין.
הכוונה
היא שרוב התפילות מתקבלות, אולם אין על כך חותמת של מאה אחוז, מה שגורם
לחותמת של מאה אחוז, זוהי תפילה שהיא יוצאת ממעמקי הלב עד שהיא ממש גורמת
לדמעות.
אותן
מילים בדיוק כותב כנביא שמתנבא לאחר מכן מרן הגאון הגדול רבי יוסף שלום
אלישיב בהערותיו על אותה גמרא באותו מקום בדיוק, שהתפילות ברובן מתקבלות,
ישנה רמה לכל תפילה, ישנה גם רמה לכל קבלה.
ככל שהתפילה יוצאת מעומק הלב יותר, וככל שהיא מצליחה להוזיל לך דמעות, יש לך חותמת שהתפילה התקבלה.
ממשיכים להתפלל, מתפללים מעומק הלב, והדמעות לא חייבות בדווקא לזלוג מהעיניים, הן יכולות גם לזלוג מהלב, ושם נמצאת הישועה הגדולה,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.