מרן האדמו"ר הרי"ף על ימי השובבי"ם חלק ב'

חלק ב :

וצריך להיזהר זהירות עצומה מכסף שמקבלים מאנשים. דהנה מי שגבאי, שאחראי על כסף של הרבים ועושה דין לעצמו, נפגע בבניו שלא הולכים בדרך השם. וכבר מצאנו על אחד מקדושי עליון, ששאל איך אפשר שרואים הרבה צדיקים וחסידים, שבניהם לא הולכים בדרך השם. 

ותרץ ואמר, משום שהם היו צדיקים וחסידים, אבל לא הקפידו בכסף שהאכילו את ילדיהם. כי כח הפועל בנפעל, ונזק של כסף שלא ראוי, מזיק היזק קשה ביותר. 

ומצאנו בגמרא, רבי בנימין בן קדושים הוא. ומדוע נקרא בן קדושים, שלא ראה צורת מטבע מימיו. ובעוונות הרבים קילקלו בדורות האחרונים וכסף של צדקה נהיה ככסף פרטי של האדם, ולא יודעים כמה חורבן וכמה נזקים ההפקר הזה מביא לעולם. 

וגירסא דינקותא, מרת אמי שתחי׳ הלכה למור זקני בבא מאיר ובכתה לו, איני רוצה שבני יאכלו ויחיו מפדיונות, שזה כסף של צרות של אנשים. ואז מור זקני נתן לה עצה, שיהיה רב עיר. ובירך שיבוא אדם פרטי ויעשה יששכר וזבולון איתכם לכל החיים. 

וכך היה, ״רצון יראו יעשה״. 

וב״ה הקפדנו מיום ש״שובה ישראל״ קמה, מעולם לא החזקנו פרוטה של צדקה. הכל בידי הגבאים ולא נכנס בפינו דבר, אם לא היה מיועד פרטי אלינו. כסף שבא בצורה לא הגונה, הורס את החיים של האדם ושל בני משפחתו. כח הפועל בנפעל. ואצל מור זקני היו כמה קופות. קופה של פדיונות של צדיקים וקופה של פדיונות של בית הכסא, כך קראו לקופות. 

וזוכרים אנו גירסא דינקותא, לפני ארבעים שנה אדם מסוים שזוכרים עוד את שמו, נתן למור אבי שני מליון ד׳ שלפני עשרים שנה. ומור אבי היה בשמחה עצומה והפקיד הצ׳ק בבנק והיה שמח, שישלים ויבנה את הבית מדרש שלו. 

מור זקני נודע לו הדבר בצורה ניסית, ובקש ממנו לקרוע את הצ׳ק ולא ליגוע בפרוטה מאותו אדם. וזוכרים אנו איך מור אבי שיח׳ בשמחה אמר ״לשם יחוד קודשא בריך הוא״ לקיים דברי חכמים ומצות ״תמים תהיה עם השם אלוקיך״. 

וכך יקפידו כל ערב יום כפור, כל מי שגבאי צדקה, בסיום תפילת מנחה לעשות כעין סעודה לכל הבית כנסת ולבקש מחילה, אם נהגו שלא ביושר עם כספי ציבור. 

ואנו מקפידים עשרים ושמונה שנים, מיום שהקהילה הקדושה ״שובה ישראל״ קמה, רגע לפני שמקבלים את הצום, מדליקים נר ועושים מחילה גמורה, לכל מי שטעה בענין ממון ושלא ייענש שום אדם בסיבתי. ובכל זמן יחרוט האדם בנפשו ״ונתתי לך רחמים וריחמתיך״ כשבא לאדם מקרה של חסד, דבר של עזרה לחברו, יחשוב שיש לו בשמים איזה דבר גדול שהוא צריך לזכות בו, אבל אין לו מספיק זכויות לזכות בו. והקב״ה שכולו רחמים וחסדים, נותן לאדם רחמים בלב לעזור לאחר, בשביל ״וריחמתיך״ לרחם עליו. כי בלי החסד הזה שאם יעשה, לא יקבל את הדבר הגדול שכתוב לו בשמים. 

אם כן, כל הרחמים האלו הם רק בשבילו, ״וריחמתיך״ לרחם עליך שתקבל דבר שאין לך מספיק זכויות, לקבל את הדבר. ולכן כל מצוה הבאה לידך, אל תחמיצנה. מיד תקיים אותה, כי היא עוזרת לך לזכות בדבר גדול שעצור בשמים, ומצפה שתהיה עם זכויות, לזכות בדבר גדול. 

ונחזק בנפשנו ״ויאמינו בהשם ובמשה עבדו״ הדבקות והביטול לצדיק. 

ולדעת שהצדיק לא חבר שלך, ואיך שאתה מתנהג עם הצדיק, זה כך בלב מה שיש לך כלפי הקב״ה. אי אפשר להגיע להשם, בלי לעבור דרך הצדיק. ומי שפגום באמונת חכמים, פגום באמונה בהשם. 

לפני שנים נסענו למרוקו, עם כמה אנשים. והם היו נראים חסידים שעושים מסירות נפש גדולה, נותים צדקה, מתפללים, אבל שמענו מאדם אמין שעשו עבירות קשות. 

על הקבר של הצדיק היה קשה לנו, איך מצד אחד מאמינים, מצד שני חטאים. אבל אחרי שנים הבנו, שגם האמונה בצדיק, היתה כעין עסק. אמונה בצדיק היא במשקל כאמונה בהקב״ה והיא המסילה להגיע לאמונה בהקב״ה. ומי שפגום באמונת חכמים, פגום באמונה בהקב״ה וכל מה שעושה זה כעין עסק עם הקב״ה. 

הקב״ה יתן כח ושמחה והצלחה ואור גדול, ״והאמין בהשם ויחשבה לו צדקה״, 

יאשיהו יוסף.