שבת של מסירות נפש

אני כבר יותר משלשים שנה בניו יורק, ולא זוכר שבת שכזו, לא רק הדרך לבית הכנסת שלקח פי שלש מן הרגיל ובשלג כבד, החשש של האם יהיה מנין בבית הכנסת. היה ברור כי הצעירים יבואו אבל הזקנים, איך הם ייצאו מן הבית בשלג שכזה, אבל תופתעו יהודים בני 93 מסרו את נפשם והגיעו לבית הכנסת, לא האמנתי לראות זאת, הם לא ויתרו למרות שהם סיכנו את נפשם, לחלקם אמרתי כי אסור היה להם לעשות זאת, הם לא חזקים מספיק להתמודד עם שלג שכזה, אבל תופתעו, ישנם יהודים שעבורם שבת אחת חלילה לא ללכת לבית הכנסת יחסר להם הם ירגישו לא טוב ולא רצו בשום אופן לוותר

נכון שחלק ויתרו ולא באו ביניהם גם מי שלדעתי אסור היה להם להישאר בבית, אבל אסור לדון אף אחד בשלג שכזה, ומי שחשש שלא יכול להתמודד עם השלג הזה טוב שנשאר בבית

הבעיה היתה שהבהילו את הציבור אמרו להם כי הרוחות יהיו כל כך חזקות שגם אם יגיעו לבית הכנסת לא יוכלו לחזור הביתה, אמרו כי השלג יתחיל בחצי הלילה ימשך בבוקר ולקראת הצהריים תבא הסערה המאוד גדולה שזה כולל רוחות חזקים בנוסף על השלג שאז זה מסוכן ללכת ברחוב והיו מי שלקחו זאת ברצינות ולא באו, אבל היו מספיק ממי שבאו בשביל להעביר שבת מיוחדת, כזו שהיית תקוע בבית הכנסת כל היום, נכנסתי לבית הכנסת בשבת בבוקר ולא יכולתי לצאת ממנה עד ליום ראשון בבוקר, מפני שהעיריה אסרה כל תנועת כלי רכב עד ליום ראשון בשעה 7 בבוקר, ומי שנסע עם הרכב בשעות הללו נעצר, ביניהם יהודים חרדים שחשבו שהם חכמים גדולים וסיכנו את עצמם

היינו בבית הכנסת בשבת כמו ביום הכיפורים מהבוקר עד לאחר צאת השבת, לא כדאי היה ללכת הביתה ולשוב למנחה לשיעור לשלש סעודות ולמעריב, אז נשארנו בבית הכנסת, מזל שהיה קידוש גדול ואכלנו את הסעודה בבית הכנסת, כאשר ההבדל הגדול בין הכיפורים לשבת היה, שביום הכיפורים אתה יודע כי אתה הולך לבית הכנסת לכל היום, ואילו בשבת אתה חוזר הביתה, והפעם למרות שתכננת לשוב הביתה לא יכולת נשארת בבית הכנסת

היתה זו שבת מרוממת ומיוחדת, אוירה שונה, למרות שלא היה זמן לנוח, ישבת עם הציבור שנשאר בבית הכנסת, היה זה כדאי, חוויה מיוחדת שנזכור אותה הרבה זמן

בשבת השיעור לוקח שעה, השבת השיעור לקח 3 שעות ויכולתי לעסוק בנושאים שבדרך כלל לא מספיקים להגיע אליהם

מה שלמדנו שוב, שאין מה שמנצח את הטבע, וכאשר הקב"ה שולח שלג לעיר לא יעזור לאף אחד כלום, העיר משותקת וכל התכניות שלך משתנות, העיר היתה סגורה ומסוגרת, ומה שהיה יפה לראות איך שיהודים למרות השלגים הענקיים נהרו לבתי הכנסת. זה לא היה קל, לקח לי בשבת בבוקר להגיע פי שלש זמן מהרגיל, ולא ויתרנו על שבת בבית הכנסת

אין זו הפעם הראשונה שעברנו שלגים כאלו, נכון שזה היה אחד הגדולים שבין השלגים שידעה ניו יורק, אבל מה שהיה שונה הפעם, שזה התחיל בליל שבת ולא הפסיק כל השבת עד לאחר חצות הלילה של מוצאי שבת. ועל כולם כשאני משוה בין השבת שעברה כשהייתי בפלורידה והשבת בניו יורק איזה הבדל של מזג האויר לא להאמין

חיים שאולזון