כאיש אחד בלב אחד

פרשת יתרו - מפי צדיק יסוד עולם, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א: 

"ויחן שם ישראל נגד ההר" (יט,ב)
"ויחן (בלשון יחיד) שם ישראל" - אומר רש''י "כאיש אחד בלב אחד" ואילו בפרשת בשלח רש''י מפרש את הפסוק "והנה מצרים נוסע (בלשון יחיד) אחריהם" בלב אחד כאיש אחד.
מדוע אצל המצרים רש''י מקדים את הלב לגוף "בלב אחד כאיש אחד"? ואילו אצל היהודים רש''י מקדים את הגוף ללב "כאיש אחד בלב אחד"? מה אנחנו אנשי גוף? עם ישראל אנשי חומר? והם הגויים אנשי לב אנשי רוח?! הרי זה בדיוק הפוך! אנחנו אנשי לב והם אנשי גוף! אלא מובא ב"מעיינה של תורה" שמה שמתכוונים "לב אחד" אצל המצרים לא מתכוונים ללב רוחני אלא מתכוונים לרצון המיוחד של המצרים, לרצון שמאחד את כל אומות העולם את כל הרשעים, הרצון המיוחד להרוג להשמיד ולאבד את כל עם ישראל, זה הדבר שמאחד את כולם , עושה אותם מאוחדים! זה "הלב האחד" אצל המצרים! לא שיש להם לב, אין להם שום לב! הם חסרי לב! אבל יש להם רצון אחד, לב אחד, מטרה אחת, כוונה אחת ויחידה שכולם שותפים לה ללא שום חילוקי דעות ופירודי דעות, כל הגויים כל אומות העולם כולם רוצים להשמיד את עם ישראל, כולם רוצים שיהיה "אושביץ", כולם מחכים כבר מתי ישחטו את העם הזה? זה הלב האחד של כל אומות העולם בלי יוצא מן הכלל.
אבל אצל עם ישראל נאמר "ויחן שם ישראל" עם ישראל זה איש אחד! זה גוף אחד!כל היהודים זה גוף אחד !זה המציאות! אנחנו כולנו אחד! עם ישראל זה איש אחד עם רמ''ח אברים ושס''ה גידים! וכל אחד הוא חלק בגוף, הוא איבר בגוף, זה ראש, זה יד, זה רגל, זה אצבע, זה הגיד הזה, זה העור הזה, זה הכל איש אחד גוף אחד. עם ישראל זה אחדות גמור, כל עם ישראל זה נשמה אחת זה גוף אחד! אדם לא מוכן לוותר על שום חלק בגוף שלו, על שום אצבע הוא לא יוותר! הוא לא יוותר אפילו על ציפורן! על שום דבר הוא לא יוותר! גם אם יגידו לו מה יקרה אם נחתוך לך אצבע? לא נורא שליש אצבע פחות, מה יקרה? אתה דווקא אדם חזק גיבור, מה תעזור לך שליש אצבע הזאת? ודאי שהוא יגיד- אני לא מוותר אפילו על שליש אצבע! אפילו לא על נקודה מהאצבע! כמו כן אי אפשר לוותר על שום יהודי, צריך לאהוב כל יהודי ויהודי בלב ונפש. "ויחן שם ישראל" אומר רבי יצחק מווארקין שכל אחד מצא חן בעיני השני, כל אחד ראה את החן של השני , כל אחד היה מבוטל לשני, כל אחד ראה את היופי של השני את המעלה של השני את הגדולה של השני, כל אחד ראה איך שהשני יותר טוב ממנו, איך שהוא יותר צדיק ממנו, איך שהוא יותר קדוש ממנו, "ויחן שם ישראל " כאיש אחד! כל אחד רצה בשמחה של השני, בהצלחת השני בטובת השני וע''י זה הם קיבלו את התורה.

להמשך כנסו כאן:

כל העבודה של האדם זה אהבת ישראל זה אהבת חברים להיות איש אחד! להיות בטל במציאות! כל אחד צריך להרגיש את הצער של השני, מה כואב לשני , לא לעשות דבר שיכול לצער אותו, לא לעשות שום צער לשום אדם שבעולם, צריך לאהוב כל יהודי בלב ובנפש, לא לדבר על שום יהודי! אפילו שהיהודי הזה עושה לך את כל היסורים שבעולם כל הצרות שבעולם כל המכות שבעולם אתה לא תכשל! אתה לא תפתח פה! אתה לא תוציא הגה מהפה שלך! עם ישראל זה דבר אחד זה גוף אחד! אם אתה תפצע את עצמך חס ושלום האם אתה תשנא את אותו האיבר שפצע לך את האיבר השני? ודאי שלא! אתה צריך לדעת שהיהודי הזה הוא יהלום בכתר של ה' יתברך! כי הרי הוא מניח תפילין כל בוקר, הוא שומר שבת הוא לומד תורה הוא קם חצות, אתה תדע שכל הדיבורים שהוא מדבר עליך זה בא רק כדי להמתיק דינים מעליך! זה בא לכפר לך את כל העברות! להיפך זה בא להכין אותך שתהיה כלי לתורה.

ברגע שאין אהבת חברים אז אי אפשר להגיע לשום מדרגה שבעולם, ברגע שאין אהבת חברים התורה עצמה שורפת את הבנאדם כי הכלי לקבל את התורה זה רק אהבת חברים, אהבת חינם.

צריך לדעת שמי שמקושר לרבי באמת דבר ראשון אצלו זה אהבת חברים, הוא אוהב כל יהודי בלב ונפש ודווקא הוא יזכה להבין את הרבי! הוא יזכה להמשיך את העניין של הרבי בעולם. לאדם יש כח ללכת ולעבוד 24 שעות כדי להביא טרף לביתו וזה ההוכחה שיש לאדם את הכח למסור את החיים שלו למען השני.
אדם נהפך למציאות להיות קיים רק כשהוא נכלל באחרים! כי המושג "אני" לא קיים בכלל! המושג "אני" הוא רק קיים כשאני יכול להכלל בשני, כולם זה חטיבה אחת זה נשמה אחת אין לבד!אין אחד! אם אדם נהיה אחד! אז הוא חתך את עצמו מכולם הוא מתבטל במציאות הוא לא קיים. מתי אדם נהיה אני? זה רק כשהוא יכול למסור את החיים שלו למען הזולת כי המציאות היא רק הכלל וה' יתברך, אין פרט! כל פרט בפני עצמו הוא בטל ומבוטל הוא איננו הוא דמיון. כל העבודה שלנו, כל התורה והמצוות זה רק כדי לתת לכלל! כדי לתת לכולם! כשאדם מפריד את עצמו מהכלל ודואג לעצמו בזה הוא נהפך לבלתי מציאותי, הוא מחק את עצמו מהעולם! אדם נהפך למציאות להיות קיים רק כפי התכללותו בכלל ובאלקים, כי המציאות היחידה זה הכלל ואלקים זה המציאות היחידה! כל אחד צריך לדעת שבשעה שהוא חושב רק על עצמו ודואג רק לעצמו אז הוא איננו והוא לא קיים! ולהיפך כשהוא שוכח מעצמו ודואג לאחרים ואוהב את כולם ולא מדבר על אף אחד וחושב על הכלל ועל אלקים אז הוא קיים! .