8,000 פליירים חולקו בתיבות הדואר על התוועדות י' שבט. מנגד הוציאו מודעות וריססו גרפיטי נגד קיום ההתוועדות וחב"ד. ובפועל?! ההתוועדות..., הייתה גם הייתה!
הרב ועכטר התוועד והסביר מהו י' שבט... "בשביל להבין קצת מהו י' שבט צריך ללמוד לכל הפחות את המאמר באתי לגני של בעל ההילולא", קובע הרב.
הרב הביא ביטוי של הרבי למישהו ששאל אותו על המאמר הנ"ל. "שבמאמר הזה לומדים איך להיות בעל הבית על הנפש הבהמית". בכדי להיות חסיד, צריך קודם כל לשלוט על הנפש הבהמית שלך.
הי' שבט שלי:
"אתה חייב לבוא להתוועדות"! הפציר בי השליח הנמרץ לחפציבה - יענקי שוורץ. "יהיו הרבה אנשים" - הוא המשיך..., "תבוא אני מחכה לך"!
בסוף הגעתי...
לא הופתעתי, היו המון אנשים כבעבר. המודעות והפסטיבל סביב ההתוועדות עשו את שלהם...
קצת רקע:
זו לא הפעם הראשונה שאני מגיע להתוועדות בחפציבה.
יש כאן מנגינה קבועה. רוצים לעשות התוועדות, הולכים להדפיס פליירים - בכמויות לא חוסכים. בדרך יש מניעות ועיכובים, יום אחרי שמדביקים את המודעות עוברים עוברי אורח ומרססים על המודעות סיסמאות כגון: "רק לא חבד" או "אסור להתקרב לשם" ובסוף, כמו בכל סוף טוב, ההתוועדויות מלאות באנשים, לחיים, אוכל. וחסידות שנשפכת על השולחן בשפע.
הרב ועכטר מסביר: "מהי ההגדרה של קדושה? הקב"ה קדוש, לכן כל מה שקשור אל הקב"ה זה קדוש. מה שלא, זה ההפך מקדושה". שאתה רוצה לעשות משהו תבחן את עצמך, האם זה מגיע מצד הקדושה או כי סתם 'בא לי'?! (סלנג מוכר בקרב בני עמנו)
אחד הנקודות של המאמר הוא; ש"אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות". מה היא השטות הזאת? יש את השטות של הקדושה, שזה דבר חיובי וצריך לשאוף לזה. ויש את השטות של ההפך מקדושה.
לפעמים מה שמפריד בניהם הוא קוץ אחד קטן.
הרבה דברים שאנשים עושים במהלך החיים שלהם זה שטות הפך הקדושה.
למה? כי האדם עושה דברים 'שבא לו', לא מה שהוא צריך לעשות. 'בא לי' לעשות כך, אז אני עושה. לא מגדילים ראש וחושבים רגע, מה זה ייתן לי בחיים? לאן זה יוביל? וכן הלאה... אין מחשבה. לא לפני המעשה ובטח גם לא אחרי... כי, הרי 'בא לי'.
להמשך כנסו כאן:
אדם מעשן סיגריה כי 'בא לו'. נכון, הוא יודע שזה גם מזיק לו. אך אין לו את הזמן/חשק לתחיל לחשוב על זה, עד כמה שווה לו - לא לעשן, כי זה מזיק לו וכו'...
'שטות דקדושה' - זה לעשות מה שצריך. לחפש את הרצון של הקב"ה ולא את ה'בא לי'.
לעשות דברים שלא על פי השכל הישר.
"זה שהשכן שלך יצחק עלייך שהלכת להתוועדות של חב"ד", זו שטות של קדושה. כי אתה בא לשמוע חסידות ודברי תורה ולהתקשר לרבי". הפציר הרב לאחד שהתקשה להבין מהי שטות של קדושה.
"אל יבוש מפני המלעיגים" - צריך לעשות מה שהקב"ה רוצה שתעשה, לא מה שיראה טוב ויפה בפני השכן שלך.
הרב המשיך: "כל מה שהרבי הריי"צ עשה ופעל ברוסיה זה היה מ'שטות דקדושה'". כי על פי שכל כל מה שהוא עשה, שלח שלוחים לכל מיני מקומות נגד ההמשלה, הקים תלמודי תורה וישיבות, הוא הלך באש ובמים נגד כל מי שהתנגד לתורה ומצוות... זה הרי לה היה עובד אם זה לא היה 'שטות דקדושה'. השכל לא נותן לך למסור את הנפש. למסור את הנפש על רצונו של הקב"ה מגיע מ'שטות דקדושה'!
הרב המשיך והסביר, עד כמה צריך לעשות מה שהקב"ה רוצה, אפילו שזה לא תמיד מסתדר עם השכל.
ישבו שם אנשים מכל הסוגים. חסידים, ספרדים, ליטאים. הרגשתי שכולם מתחברים למה שהרב אומר. "אבל איך אפשר להרגיש כך? איך מגיעים ללהט והמסירות ולראות רק את רצון ה' מול העיניים"? - הקשה אחד המשתתפים. "הרב תן לנו דרך להרגיש את זה ולחיות בהרגשה כזו של מסירות נפש". החבר שישב בסמוך אליו, גם ביקש...
"צריך ללמוד חסידות"...! פוסק הרב. "חד וחלק! בלי ללמוד חסידות אי אפשר להבין למה בכלל צריך להגיע למצב של מסירות נפש".
הרצון של יהודי צריך להיות "לעובדך בלב שלם", בלי ללמוד את פנימיות התורה - קשה מאוד להגיע לזה.
ההתוועדות נמשכה עד השעות המאוחרות... לקראת הסוף, שכבר יצאנו הצטופפו סביב הרב עשרות אנשים בדרכנו לרכב, בבקשה שיסביר להם עוד ועוד מושגים בחסידות...
יצאנו לדרך ואני חושב עוד דקות ארוכות על התשוקה והדרישה של ה'חברה' האלה שצמאים לחסידות... ואנו שאצלנו זה מצוי, מה איתנו? כמה באמת אנחנו משקיעים ומתמסרים ללימוד החסידות?!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.