גדול נצחונותיו של מאיר פרוש כל מה שקרה היה כדאי בשביל להשיג את ההישג הזה

ריבלין בפייסבוק: מי שלא ראה את פניו של יו"ר שלומי אמונים מאיר פרוש ברגע שנודעו תוצאות האמת של הבחירות במוצאי יום שלישי, לא ראה פנים זורחות ועייפות כל כך מימיו. ראינו אותו בניצחון של מאיר רובינשטיין בביתר עילית ובניצחון של הבן יקיר לו באלעד. כל אותות השמחה שנצפו ממנו (והוא דווקא טיפוס שלא מחצין רגשות) בשני הניצחונות האמורים לא מגיעים, יחד, לחצי ממה שהפגין בבית שמש. וזה עוד כשראש העיר הוא לא איש מתוך המחנה.
להגיד שהקרב בבית שמש היה קרב חייו של פרוש? זו קלישאה שנאמרה פעמים רבות קודמות. בביתר עילית, בירושלים, באלעד ובכמה מאבקים פנים אגודאיים קשים ומרים. אבל אין ספק שהפעם ניצבה לפניו מערכה שהגדרתה כגורלית היא אנדרסטייטמנט בהתגלמותו. פרוש נלחם במערכות משולבות: נגד מערכת המשפט שהאשימה את סיעתו בזיוף הבחירות, ונגד יריביו מהבית האגודאי שמהם התפלג להקמת רשימה עצמאית שאיימה על המונופול של החצרות הגדולות. הוא חשש מדעת הקהל החרדית, שהייתה עושה בו שפטים אם הבחירות החוזרות לא היו מכתירות שוב את ראש העיר החרדי כשהסיבה לקיומן היא טענות על זיופים מצד הדרג הזוטר של סיעתו.
ופרוש נלחם כמו שרק הוא יודע. גיוס כזה לא נראה בשלומי אמונים מאז הקמת הסיעה בימי הרב משה פרוש ובנו ממשיכו הרב מנחם זיכרונם לברכה. כל פעיל וטוב ירד לבית שמש, ולא היה משאב אלקטורלי אחד שלא מוצה עד תומו. פרוש ובניו (שאי אפשר לפורטם כי רבים הם) הפכו את העיר לביתם השני, אם לא הראשון, בחודש האחרון. כותב השורות נמצא בסיקור בחירות זמן רב יותר מהגיל הממוצע של קוראיו, וטרם ראה ניהול משופשף כזה של מערכת בחירות.
העלייה המדהימה בכוחה של סיעת כח נתנה לפרוש את כל היעדים שהציב לעצמו. תחילה ניקה את שמה של סיעתו מעלילת הזיופים. כלומר: גם אם מישהו לבסוף יעמוד לדין ויקבל כמה חודשי עבודות שירות, שוב אי אפשר יהיה לטעון ששלומי אמונים בבית שמש לא מייצגת מאגר אמיתי של מצביעי ברזל. על הדרך גם נתן סטירת לחי מצלצלת למערכת המשפט שבגלל כמה תעודות זהות שלחה עיר שלמה לבחירות חוזרות.
היעד השני היה הכתרת אבוטבול מחדש. וכאן אין מקום לוויכוחים וספקות. ניתוח נתוני הבחירות (ראה בטור הפותח) מוכיח בוודאות שלפחות מחצית מהעלייה בקולות שתמכו באבוטבול נזקפת לזכותה של סיעת כח. להזכיר: ההפרש בין אבוטבול לכהן עומד על 750 קולות.
מעבר למערכת הארגון המשוכללת הטיל פרוש למערכה את הקלף החזק ביותר שלו: קשרים שקטים עם חוגים וחצרות שלא נוהגים להצביע (הקשרים האלה הם, כנראה, סוד הפרופיל החיצוני השקט שלו בוועדת שקד מול ההחצנה של גפני ואטיאס). הוא זה שהשיג את המכתב שובר השוויון של מרן הגר"ש וואזנר, והוא זה שמנע, ככל הנראה, ממקורבי גאב"ד העדה החרדית להביא אותו לעצרת נגד הבחירות חצי יממה לפני פתיחת הקלפיות. קשרים אלו הביאו גם את הקולות מחוגים חצי קנאים אחרים.
והבונוס, כמובן, הוא הכנסת הנציג השני למועצה. במיוחד כשזה מול ירידה קלה בכוחה של המתחרה האגודאית. כשייערכו הדיונים על ראש עיר אשכנזי חרדי לבית שמש בבחירות הבאות, פרוש נמצא בעמדת זינוק שנייה במעלה אחרי דגל התורה ושווה בערכה לאגודת ישראל. אם לא יצא לבחירות אלא בשל כך, דיו.