השבוע פורסם בכלי תקשורת שונים על גופת אדם, בעל משקל רב, שפונתה באמצעות מנוף מהעיר ביתר עילית.
בעיתונים המקומיים של העיר, שבד״כ מחפשים בנרות אייטם כלשהו, לא נמצא אף איזכור ולו קטן למקרה. למה??
כי זה לא כל הסיפור.
וכל הסיפור - הוא בושה אחת גדולה עבור העיר כולה!!
קראו לו דניאל, אדם בודד שכל משפחתו התרחקו מיהדותם נישאו לגויות ועזבו את הארץ.
דניאל
היה מגיע אלינו לפעמים לארוחות שבת, כשפוטר מהעבודה הצענו לו לבוא לסעוד
את סבא שהיה אז אחרי ניתוח. הוא היה בחור טוב שחיפש עם מי לדבר, חי על
עבודות מזדמנות, ולא ממש ידע להתמודד עם העולם בחוץ.
אחרי חובות רבים שצבר, ביתו נלקח ממנו והוא עבר לגור בשכירות בשכונה אחרת.
מדי פעם יצא לי עוד לראות אותו ולהבין שהאוכל הפך לידידו הקרוב והיחידי..
השבוע יצאו כל השכונה לחזות במנוף שבא לפנות את גופתו.
מי מצא אותו מת??
אז זהו שאף אחד.
פשוט הריח מהדירה שלו היה כבר ממש נורא..
דניאל בגיל ה - 40 נמצא במצב ריקבון שהמיחם מהשבת על הפלטה עוד דולק..
בויקיפדיה
על ביתר עלית - עיר התורה והחסידות, תמצאו שהיא עומדת על שלושה דברים
בינהם גמילות חסדים ומתפארת בכמות הגמ״חים שקיימים בה.
ואני שואלת מהי גמילות חסדים? גמ״ח כלי עבודה? גמ״ח מזוזות?
מה לגבי ׳מה שלומך?׳ ליהודי שיושב בבית כנסת לידך?
איפה היה דניאל היום אם שכן היה יורד אליו עם איזו צלחת צ׳ונט בשבת ומוצא אותו לא מרגיש טוב ומזעיק עזרה?
איך
יתכן שבעיר כ״כ קטנה בה כולם מכירים את כולם, בעיר בה כל אחד יודע לספר מה
מצב השלום בית בין שכנו לזוגתו. אף אדם לא התעניין במי שבאמת היה כ״כ זקוק
להתעניינות?
איפה הרווחה היתה שאדם כזה נזרק מביתו?
איפה היה האברך שמפגין באתרא קדישא, מתוך אידאולוגיה לכבוד המת, כשגופת שכנו מתרקבת מתחת לדירתו?
בד״כ
שאדם מהעיר נפטר ל״ע, יתכסו הרחובות במודעות ענק עם שמו באותיות קידוש
לבנה בתוספת תארים מכבדים. מיד לאחר מכן ב׳שלושים׳ יפורסם בעיתונות על עצרת
תפילה והתעוררות עקב האסון הכבד.
מין
הראוי, ועל אחת כמה וכמה, במקרה דנן לקיים עצרת התעוררות כזו בה ישאלו את
עצמם רבני העיר, קברניטיה וכל תושב בעיר האם ידנו לא שפכו את הדם הזה?!
אם הצלחתי במילים מועטות אלו לעורר ולו אדם אחד לשים לב יותר לזולתו, יהיה זה לעילוי נשמת דניאל ז״ל פרידמן.
בס"ד
השבמחקאריאלה היקרה – שלום רב!
ראשית, עלייך להודות לקב"ה שחנן אותך בלב זך-וטהור ובשכל ישר.
לדאבוננו, רוב הציבור מעדיף "חסד" מסחרי / תעשייתי / מטומטם וכדומה, לאו דווקא מתוך רוע – אלא בעיקר מתוך סכלות: וכבר כתב הרמב"ם ז"ל בהקדמה לפרק חלק – וז"ל:
... "וחי השם יתברך! כי הכת הזאת מאבדים הדרת התורה ומאפילים זהרה, ומשימים תורת ה' בהפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה: אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו: רק עם-חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד,ו) – והכת הזאת מספרים מפשטי דברי החכמים זכרונם לברכה, שכששומעין אותם שאר האומות אומרים: "רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה"...
מתברר, איפוא, כי זה שפותח גמ"ח גדול של כל סוגי מוצצים – ובד בבד אינו מזכה את השכן המסכן במבט – הופך את תורת ה' פלסתר, והרי זה חילל את השם.
בדברייך הנכוחים אכן כיוונת לאמיתה של תורה, והיטבת להבין את חכמתו וטובו של אלוקינו: המשיכי במעשייך הטובים וה' יצליח דרכך.
נו, ציבור אשכנזי קר קפוא ומנוכר. קוביות קרח מהלכות.
השבמחקאריאלה, אני לא מבין אותך!
השבמחקמילא אני שלא הכרתי את דניאל ולא ידעתי כלל על קיומו יכול לישון על מיטתי בנחת ולומר שלום עלי נפשי. אבל את שהכרת אותו ומידי פעם ראית אותו והבנת שהאוכל נהיה ידידו היחידי ולא עשית דבר למענו - את לא מתביישת לפתוח את הפה? ועוד להטיף מוסר לאחרים? אני במקומך הייתי קובר את עצמי מבושה!
בס"ד
מחקלענ"ד הנך טועה ומטעה..
לאריאלה מפריעות התובנות השגויות, שלדאבונינו, נצרבו בתודעת הציבור: בזה היא צודקת בכל מילה.
לגבי מה שהיא עשתה או לא עשתה, זהו חשבון נפש פרטי שלה. וייתכן שהיא עשתה מעל ומעבר ליכולתו של אדם בודד.
עכ"פ, הנושא הנדון זה האבסורד הגדול שפשה במחנינו, להשקיע בגמחי"ם של מוצצים... במקום לקיים כפשוטם את משמעות דברי הכתוב: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא ביתה"... "אז תקרא וה' יענה" וגו'.
לגבי דניאל פרידמן ז"ל, פשוט הכותבת המזועזעת לא יודעת את הפרטים! הוא היה מקבל מנות אוכל דרך התלמידים של נטעי מאיר, וביום שני הם ראו שעדיין הוא לא לקח את המנות של יום ראשון, דיווחו פרצו וכל השאר ידוע! לא יודע של מי העניין ללכלך אבל זה תמיד קל להשמיץ!....
השבמחק