במסגרת עיסוקיי בתל אביב, אני לפעמים עובר בבניין מסויים ששם יש מסעדה לא כשרה. בתפריט המסעדה המפורסמת יש בשר חזיר ואוכלים שם "סלב"ים למיניהם רח"ל (!!!). כשאני עובר את המקום, אני מחזיק את הנשימה שחלילה לא אנשום את הריח של הבשר הלבן שנצלע על האש. כי כך חונכתי בבית חרדי, לא לנשום ריחות אסורות ולא להסתכל על בית תיפלתם.
היום נדהמתי לראות איש חובש כיפה (לא חרדי), מתיישב בתוך המסעדה עם עוד גבר ואישה חילוניים. נעצתי בו את מבטיי, ובאלגנטיות הוא שולף קופסה וסכו"ם חד פעמי שהביא עימו ובתוך הקופסה אוכל ביתי (כשר), והחל לסעוד כאחד הסועדים. היה מובן לי שהוא יושב עם חברים או שותפים מהעסק בו הוא עובד (נראה היה שעובד באותו בניין, ומכיר את אופי המסעדה היטיב) , וכנראה רוצה למצוא חן בעיניהם ואוכל יחד איתם במסעדה אך את האוכל שמכין בעצמו בבית.
להמשך הרשימה כנסו כאן:
מעשיו של האיש הנ"ל אמנם פרטיים ואישיים ואינם עניין של אף אחד וכמובן אינו משקף את השקפת עולמם של כלל הציבור אליו הוא משתייך (אם בכלל). גם אולי אין עוון גדול בזה.
אך זה בדיוק דמותו של החזיר. כלפי חוץ הוא נראה 'כשר' מכיוון שהוא מפריס פרסה, אך החזיר לא מעלה גרה. כדי לדעת את זה חייבים לעקוב אחרי ההתנהגות ואורח חייו של החזיר לזמן מה, ואז לראות את כל הזבל שהוא אוכל, את המקום המלוכלך בו הוא חי ולהבין שהחיה הזאת לא מעלה גרה (חפשו בגוגל ערך 'חזיר' ותראו מה הוא אוכל ותבינו מהר מאוד למה הוא נחשב לחיה מאוד מאוד לא נקייה). או בפשטות, אם תפתחו את בטן החזיר ותסתכלו פנימה תוכלו לראות בבירור שהוא ממש לא חיה כשרה!
בתלמוד בבלי מסופר, כשצרו בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ. ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין, והיו מעלים להם תמידין. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, אמר להם: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר שילשלו דינרין בקופה, והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. (ב"ק פב ע"ב)
הצרים העבירו מסר של השקפת עולמם לכהנים: אנחנו בצד הנכון, תראה בחוץ, אנחנו הולכים עם כיפה! אנחנו כשרים! אנחנו אוכלים כשר, נותנים צדקה, לומדים תורה, עושים חסדים, אנחנו 'יהודים' נהדרים! מה זה משנה שאנו מכירים בחכמה היוונית, למה לכם להסתכל בתוך הבית של השני ולחפש עוד סימני כשרות? הטיעון שלהם נשמע מאוד משכנע לפשוטי עם. אך לא לכוהנים טהורים וקדושים.
אלו לא חיים כשרים בכלל, דווקה חיים כאלו הם הכי מטונפים שיש. הבה נראה איפה אתם חיים, איפה אתם מסתובבים, איפה אתם אוכלים, לאיזה תרבות אתם משתייכים? מה אתם עושים בזמנכם הפנוי? האם אתם מושמעים לדברי תורה וחכמיה או חיים חיי הפקרות כיוונים עתיקים?
כל הרעש שהחזיר עשה על 'כמה אני כשר' סדק את כל ההגנה על בית המקדש ובאותה השעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית. למה? כי הוא כולו הצגה, בלי שום תוכן. החזיר כולו סמלים 'חיצונים' והוא צועק לכל עבר כמה 'נפלא', 'מושלם' ו'קדוש' הוא. אבל בפנים? הפנים מלא בטינופת.
התשובה לטיעון החזיר פשוטה, לא מספיק מפריס פרסה, יש גם צורך להעלות גרה! זה אומר לחשוב הרבה,ועם המון השקעה על המזון הרוחני , ללעוס שוב ושוב עד שהם הופכים לטהורים זכים וברורים. "הפך בה והפך בה" למד בתורה שוב ושוב מכל כיוון אפשרי "דכלא בה" שכן הכול נמצא בה – תרבות, ערכים והשקפת עולם. תקיים מצוות שוב ושוב אם אותו הלהט, אותו החשק, אותו התיאבון עד שהאוכל נהיה חלק בלתי נפרד מהגוף. לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך, לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם.
בתקווה שהמסר שלי ברור. בתפילה לבורא עולם שנוכל לעשות רצונו יתב"ש באמת ובתמים מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות, ושוב, אין כוונתי להכפיש שום מגזר בתוך כלל שומרי תורה ומצוות אלא ללמוד לעצמנו איך להנהיג את עצמנו כלפי פנים וכלפי חוץ.
המסר הוא שונה לגמרי: תדון את חברך לכף זכות, גם כשנראה בברור שהכף נוטה לחובה...
השבמחק