גירסת הענדל במאבק על המקוה

כואב הלב, שדוקא בתקופה קשה שכזו, כאשר כלל חסידי חב"ד עומדים תחת הרושם הנורא של האסונות המחרידים של פטירת שלוחים ואנ"ש, ומלאך המוות ממשיך במלאכתו, ורק לפני יומיים נפטרה תינוקת קטנה, בת לשלוחים שמוסרים נפשם כפשוטו, יש כאלו שכל זה לא נגע ולא פגע, והם עסוקים לא סתם במחלוקת, אלא בפריקת עול והתנהגות בזויה ולא נחה דעתם עד שהשתמשו בידיים ידי עשיו, וכל זה באופן של חילול ה' שאין כמותו ● לסיפור המלא

שרגא קרומבי

כו 'אדר ב התשע"ד (28.03.2014)

לקריאת כל הרשימה כנסו כאן:

כואב הלב, שדוקא בתקופה קשה שכזו, כאשר כלל חסידי חב"ד עומדים תחת הרושם הנורא של האסונות המחרידים של פטירת שלוחים ואנ"ש, ומלאך המוות ממשיך במלאכתו, ורק לפני יומיים נפטרה תינוקת קטנה, בת לשלוחים שמוסרים נפשם כפשוטו, יש כאלו שכל זה לא נגע ולא פגע, והם עסוקים לא סתם במחלוקת, אלא בפריקת עול והתנהגות בזויה ולא נחה דעתם עד שהשתמשו בידיים ידי עשיו, וכל זה באופן של חילול ה' שאין כמותו.

אף אחד לא מעוניין בשעה שכזו לכתוב ולהתייחס לענינים של היפך השלום, ובודאי שלא להגדיל ולהוסיף עניני מחלוקת חדשים, אך מכיון שמעשיהם האחרונים עברו כל גבול והפכו למסוכנים, לא נותרה לנו ברירה אלא לכתוב בקצרה את השתלשלות הענינים, ויידעו בני משפחותיהם וחבריהם של אותם פורעים במה דברים אמורים, וכולי האי ואולי יתעוררו להבין את החורבן שממיטים על עצמם במעשיהם הנלוזים.

כידוע לרבים, לפני מספר שנים נבנה מקוה טהרה במרתף של בנין הישיבה מול 770, זאת לאחר השתדלותו של הרב מנחם מענדל הכהן הענדל, שקיבל את אישור הנהלת הישיבה לבנות מקווה במרתף הבנין שבבעלותה, ורתם לכך את בני משפחת דריזין שתרמו מאות אלפי דולרים לבנין והפעלת המקוה, אותו הקדישו לעילוי נשמת אחיהם הרב ישראל דריזין ע"ה. היה זה לאחר שהמקוה המיתולוגי ביוניון נסגר לציבור, ולציבור אנ"ש והתמימים לא היה היכן לטבול במקום נח בסמוך לבית חיינו. בזכות תרומות משפחת דריזין, ובזכות התעסקות בלתי פוסקת של הרב הענדל, זכו אלפים רבים לטבול במקוה, כאשר גם מחיר הכניסה הוא מהנמוכים ביותר שניתן למצוא, ואף ניתנה הנחה מיוחדת לבחורי הישיבה.

בשנים האחרונות החליטו משום מה מספר בחורים שהמקוה הינו רכושם הפרטי, ומשכך סירבו לשלם את דמי הכניסה, שברו את המנעולים פעם אחר פעם, ועשו כל אשר לאל ידם על מנת להפריע לניהול התקין של המקוה. לאחר תקופה אף הגיעו הדברים לידי כך שהנ"ל חיבלו במערכת החימום, וגרמו לציבור נזק בסך של עשרות אלפי דולרים, כשהם מותירים את הטובלים עם מים קרים באמצע ימי החורף הקפואים למשך חודש שלם.

בשלב זה מאס הרב הענדל בהתמודדות עימם, ולכן פנה אליהם, נפגש איתם והציע להם לקבל על עצמם את ניהול המקוה באופן מלא, ויעשו בו כרצונם. באם הם חושבים שהם יודעים ויכולים לנהל את המקווה טוב יותר, יואילו בטובם להפעיל את המקוה בעצמם. כמובן שהם לא הרימו את הכפפה, ובמקום זה הודיעו כי הם "מוכנים" ברוב טובם להשאיר את ניהול המקווה בידי הנהלת המקוה מיום הווסדו.

אך דא עקא, לאחר שעברה תקופה קצרה הם חצו גבול נוסף. במצלמות האבטחה נראים לכאורה שלושה צעירים שהגיעו באישון לילה, מנדי שניאור מכפר חב"ד, אהרן אפל מירושלים, ולוי קבקוב מנחליאל, כשפניהם מכוסים ברעלות, ובידיהם כלי משחית, שברו את מצלמות האבטחה וניסרו את שער הכניסה החשמלי בפתח המקוה. אליהם הצטרף גם לוי הלפרין מכפר חב"ד ב'.

מצלמות האבטחה תיעדו את המחזה המחריד, ובנוסף לכך נמצאו הקלטות לכאורה של שני פורעים נוספים: יוסי הלפרין מכפר חב"ד ב', ויוסף יצחק פרנסי מבת עין כשהם גונבים מגבות, רכוש של המקוה.

מנהל המקוה ר' מנחם עמרם  שסבל במשך שנים לאחר שירדו לחייו, הזיקו לו ואיימו עליו, פנה אל רבני השכונה וביקש מהם לטפל בפורעים. הרבנים הזמינו את הבחורים אליהם, אך אלו סירבו להגיע ובמקום זה זילזלו ברבני השכונה בחוצפה וגסות. משכך, ומשלא נותרה עוד ברירה נוספת, הורו הרבנים למנהל המקוה באופן חד משמעי לפנות למשטרה (מה שהפך את המקרה להיפך הגמור ממסירות אחרות שנעשו בשכונה, כאשר המוסרים סירבו לפנות לדין תורה, ותחת כך פנו למשטרה כדי להזיק ממון אחרים).

השוטרים שהגיעו וצפו בהקלטות מצלמות הבטיחות הזדעזעו ממראה עיניהם, ומיד הודיעו על פתיחת חקירה פלילית כנגד המושחתים. החוקרים ציינו כי הם לא האמינו שייתקלו בדבר שכזה, לראות שבקהילה החב"דית ישנם המתנהגים כפורעי חוק משפל המדרגה.

בשלב זה פנה הרב הענדל אל הצעירים, עידכן אותם בתביעה שהגיש נגדם ר' מנחם עמרם, והפציר בהם להגיע אל הרבנים ולטפל בנושא בדרכי נועם, רגע לפני שהם עומדים למעצר ולמשפט על פשע בדרגה חמורה, אך כל בקשותיו נענו בזלזול וחוצפה.

ביום רביעי בלילה הגיעו בלשים ועצרו את הצעיר הראשון מתוך ששת המופרעים. בחורים שפנו אל רבני השכונה שמעו מהם באופן נחרץ כי הם עומדים מאחרי הפניה למשטרה, וכך גם קרובי משפחת העצור שהתחננו למענו - שמעו דברים ברוח זו.

יובהר: גם בשעה זו, באם יודיעו הבחורים כי הם מקבלים על עצמם את מרות רבני השכונה לעשות כהוראותיהם, ויפקידו ערבות להוכחת כוונותיהם, יעשה מנהל המקווה ר' מנחם עמרם ככל אשר ביכולתו כדי להפסיק את ההליך הפלילי נגדם, אך עד כה התשובה היחידה שלהם היתה זריקת ביצים וסלטים, ניקוב צמיגי רכב, הדבקת פאשקוילים, וצעקות גסות. אשר לכן, לא נותרה כל ברירה אלא לתת למשטרה להמשיך בעבודתה, מגובה באישור רבני השכונה, עד למיצוי הדין עימם.

בידי מערכת האתר קטעי וידאו רבים המתעדים את כל מעשי ההרס, הגניבה וההשחתה של הפורעים, כמו גם קטעי וידאו ותמונות של צעירים אחרים (ששמותיהם ידועים לנו) המתנהגים בצורה מעוררת שאט נפש, אך אנו תקווה שלא ניאלץ לפרסם יותר ממה שפרסמנו כאן, ותחת זאת יבינו כל המעורבים בפרשיה את טעותם ויחזרו בהם מהתנהגותם הקלוקלת, ובכך יבוא הקץ לפרשיה כואבת ומיותרת זו.

___

הכתבה שקראתם זה עתה היתה מוכנה לפרסום מיד עם תחילת ההתפרעות האחרונה, אך נמנענו מפרסומה מצד הצורך הקריטי שלא להרבות במחלוקת. במשך כל היום אמש (ה') הועברו שוב ושוב מסרים לפורעים כי עליהם לגשת לרבנים ולהסדיר את הנושא.  בשעת לילה מאוחרת אכן נגשו מספר צעירים לרבנים והודיעו בשם  חבריהם כביכול כי למחר הם יגיעו אל הרבנים והכל יבוא על מקומו בשלום. משכך, החלטנו לגנוז את הכתבה.

אלא שבבוקר התברר שלא דובים ולא יער, ובאמצע הלילה הגיעו פורקי העול פעם נוספת למקוה, הרסו את הדלתות, חיבלו במקווה, ולא נחה דעתם עד שתלו שלט כי המקווה סגור!

משכך לא נותרה לנו כל ברירה אלא לפרסם דברים כהוויתם