בין בני לבן חמי - רק עיוור לא קלט כי דרכו של הרב שך הרס וחורבן ודרכו של הרבי מחב"ד בנין - היום הכל מודים זו מציאות!!!

אומר לכם את האמת קשה לי לכתוב בנושא ולא מפני שקשה לכתוב אלא מפני שאני מרגיש שאיני ראוי לכתוב, לקום ולצעוק ראו כמה צדקתי אין זה דרכי ולא אעשה זאת, לקום ולהוכיח כי מלחמה שניהלתי עשרות שנים מסתיימת בנצחון מוחץ שלי אישית בכל הכיוונים החסידי והליטאי גם זה קשה לי לעשות, יהללוך זר ולא פיך, אבל במקום שאין איש היכן שצריך לבטאות מצב שרק מי שחי את זה והבין את משמעות הדברים יוכל לבטאות זאת, אין לי ברירה ואעשה את אשר קשה לי

מעטים בדורנו מכירים את ההיסטוריה שלי, חונכתי בחינוך ליטאי נטו, מגיל יום עד אשר נכנסתי לעבודתי העיתונאית כולל השנים הראשונות הייתי בצד הליטאי, כשבו זמנית הייתי נכדו של המהרי"ל אחיו של בעל התניא והשו"ע כך שנולדתי למשפחה חב"דית, התפללתי בצעירותי בחב"ד, ובקצרה חייתי את שתי העולמות, ראיתי את עצמי משוייך לכולם עד לפרשת 'מיהו יהודי' כשאילצו אותי לקחת צד, הליטאים איימו עלי כי אם אאפשר בעיתון שלי לר' טוביה בלוי לכתוב מדוע הרבי מחב"ד צודק בטענתו כי יש להוסיף את ה'כהלכה' לחוק השבות לעומת הרב שך שטען כי יש להוסיף 'על פי שולחן ערוך' יחרימו את העיתון, לא נכנעתי, איפשרתי לשתי הצדדים לכתוב, כתב אצלי ר' אהרן ישעי' רוטר האידיאולוג של הרב שך, וענה לר' טוביה בלוי והליטאים לא אהבו זאת ואז הייתי חייב לקבל הכרעה לכאן או לכאן ובחרתי את הצד של חב"ד ויתרתי על הצד הליטאי, ידעתי כי זו גט כריתות, וקיבלתי אותה

אבל, את העתון שלי לא שיניתי המשכתי באותו קו לאפשר לכולם להביע את דעתם, המשכתי לכתוב על כולם כאילו שלא השתנה דבר, עברתי באותן שנים הרבה מלחמות בעלז והעדה החרדית ואחרות, ואדלג על כל האחרים אגיע למלחמה הגדולה של הרב שך וחב"ד, המעמסה אז נפלה עלי, הייתי אז יחיד שנלחם כארי להגן על חב"ד ובעיקר על הרבי, נלחמתי בהרב שך מלחמה קשה, על כל התקפה שלו הוא חטף פי כמה, וגם אז היה עלי לקבל הכרעות קשות עם מי ללכת ברחוב הליטאי, זו היתה מפוצלת, וכדרכי להגן על הנרדפים הגנתי על כל הליטאים כמעט בלי יוצא מן הכלל פרט להרב שך שהוא היה הרודף

על מי שהגנתי אז היה הרב אהרן לייב שטיינמן, הוא נרדף על ידי הרב שך מפני שדעתו היתה שונה משלו, הוא היה נגד פילוג נגד ההתקפות על חב"ד הוא אמר להרב שך שהוא צודק בכל, פרט לדבר אחד, שאת המחלוקת יש לנהל בתוך הבית ולא בחוץ, הוא סבר כי טעות היא לפרוש מאגודת ישראל, הוא היה בעד להלחם באגודת ישראל, והוא היה נגד מאבק בחב"ד שמענג את החילונים הנהנים מזה, מפני שככל שהמלחמות החרדיות הפנימיות הולכות וגוברות הם אוטומטית המנצחים

הרב שטיינמן נרדף רדיפות קשות על ידי הרב שך ואנשיו, הוא לא איפשר לו לנאום, כשהרב כהנמן הזמין את הרב שטיינמן שינאם ב'ירחי כלה' והרב שך כבר היה חולה לא יכל לרדת מהמטה הוא שלח לקרא להרב כהנמן ואמר לו כי אם הוא מאפשר להרב שטיינמן לדבר הוא אישית יעלה עם המיטה שלו ולא מוותר על מקומו לנאום - הוא היה נואם שם בכל שנה - ומאז הרב כהנמן ביטל את הנאום הפוליטי המרכזי ולא מאפשר יותר לאף אחד לעשות זאת. הרב שך אז יצא בצעקות כי הרב שטיינמן אינו ראוי להנהגה, ומדוע? מפני שהוא נגד מלחמות עם החסידים, הוא היה בעד הידברות ובעד מאבק פנימי ולא בצורה כפי שעשה זאת הרב שך. בנוסף, הרב שטיינמן היה נגד הפיכת הישיבות לסניפי מפלגות, הוא היה נגד החדרת העיתונים לישיבות, הרב שך היה בעד החדרת הפוליטיקה בתוך הישיבות

באותן ימים ניצבתי במאבק נגד הרב שך ובעד הרב שטיינמן, ר' חיים גריינימן, ועוד שורה ארוכה אחרת של רבנים שנרדפו על ידי הרב שך, חשבו כי אני משוגע לא רואה את הנולד, הם היו משוכנעים כי הרב שך כובש את העולם, העתיד הליטאי בידי אנשיו, ובאשר לחב"ד הם משוכנעים היו כי יום אחרי הרבי תוך שנתיים הכל מתפורר ואינו קיים עוד, ואף הרחיקו שהחלק הגדול יתנצרו

והנה, עברו עשרים וחמש שנה מאז, מי בנה ומי הרס, מי השאיר יסודות חזקים ויציבים ומי גרם למצב שהכל מתפורר וכי זו רק ההחלה, העתיד יהיה גרוע בהרבה. עובדה היא, חב"ד חזקה מתמיד, מה שרואים מדי שנה ומה שראינו היום איש לא חלם לפני עשרים וחמש שנה שזה יהיה, הליטאים ובמיוחד אנשי הרב שך היו משוכנעים כי היום חב"ד כבר תהיה אחרי סתימת הגולל זו תהיה היסטוריה

ומה קורה אצל הליטאים, הרס וחורבן, ולא סתם חורבן, כזה אשר מה שהיה לפני 25 שנה הוא אפס לעומת מה שקורה היום, מפני שאז הרב שך איחד את הליטאים, למי שאינו יודע, גם אז היו הרבה חיכוכים פנימיים, הישיבות הירושלמיות לא אהבו את הבני ברקים, לדוגמא ראשי ישיבות חברון לא אהבו את ראשי ישיבות פונוביז', ב'מועצת גדולי התורה' כמעט בכל הזדמנות ראשי ישיבת חברון הצביעו נגד הרב שך. קחו את פרשת הרוטציה והיחודיים הרבי מגור ה'לב שמחה' ניצח את הרב שך בקולות של ראשי ישיבות חברון ר' שמחה זיסל ברוידא ומיר שהכריעו את הכף לטובת ה'לב שמחה' שהיה נגד היחודיים ובעד הרוטציה. הרב שך בשביל לאחד את הליטאים ויתר על המקום הראשון בכנסת לטובת הירושלמים ששיגרו את אברהם רביץ האיש שהרב שך לא אהב בכלל אבל נאלץ לומר אמן למען האחדות הליטאית

ומה קורה עכשיו, פילוג פנימי, שוברים והורסים, נאבקים ונלחמים זה בזה, לא עוד מפלגה אחת אלא שתי מפלגות, ולא עוד קבוצה אחת אלא הרבה קבוצות - קויים בהם המהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו

מה שמדהים, כל מה שהרב שך ביקש לעשות לחב"ד קורה לליטאים, הם ביקשו להחרים את חב"ד ועכשיו תראו מה קורה בתוכם, הם מחרימים זה את זה, הדברים הגיעו למרחק שכזה שהם אומרים בפה מלא הפרד נא מעלי

מה שמעניין, לא רק שהתאריכים חופפים בדיוק 25 שנה, גם כינוס השלוחים הוא בתאריך בעת שהעולם הליטאי נשבר ונהרס, אסור לשכוח כי ההשלכות של אותה מחלוקת היא על כל הציבור הליטאי בעולם כולו אין מי שלא נפגע מזה, מפני שבכל מקום אלו לצד אלו ואלו לצד אלו שפירושו חורבן פנימי. קחו את אמריקה שעושה כל מאמץ לא להביא את המחלוקת לכאן אינה יכולה לברוח מן המצב הזה בגלל שישנם חלק מן הגדולים שלהם שסוחבים לכאן ואחרים לכאן וחוששים מאוד שמא זו תגיע גם לכאן ותהרוס את מה שיש להם כאן

אני היום חוגג חגיגה גדולה, נצחון אדיר, בחרתי בדרך הנכונה, ראיתי למרחוק, ועשיתי את הצעדים הנכונים בחיי

נכון, יש טענות על כולם, כולל על חב"ד בתחומים מסויימים זקוקים לתיקונים רציניים, ובכל זאת כשאני משווה בין אלו לאלו מדובר בהבדל של שמים וארץ, בחב"ד לא שונאים זה את זה כפי שהליטאים שונאים אחד את השני, בחב"ד למרות שחיים בעולמות וגישות אחרות יכולים ומסוגלים להתפלל יחד ולהשתדך ולנהל חיים נורמליים יחד, מה שאין כן אצל הליטאים ששם מכניסים את המחלוקת לתורה ואידישקייט כאילו שזה עיקרה של תורה ואחרים פושעים דבר שאינו מאפשר לחיות יחד

ובמילה אחת על הצד האידיאולוגי מדוע הרבי מחב"ד ניצח והרב שך הפסיד, מפני שהרבי מחב"ד היה כל כולו בנין, על כל השמצה על כל התקפה של הרב שך ודומיו הוא שלח שליח נוסף, לעומת זאת הרב שך עסק בהרס וחורבן ביקש לשבור ולהרוס לחם באחרים זה טוב לתקופה לא לאורך ימים, מציאות היא, לא נשאר מכל 'תורתו' וה'אידיאלים' שלו כלום הכל התפורר ונרמס, ומי לנו יותר מהרב עובדיה יוסף שהוכיח כי לא נשאר זכר מהשקפת הרב שך, אם שמואל אויערבך יכל להספיד אותו בצורה שכזו הרב שך מתגולל בקברו

מציאות היא, מהאידיאולוגיה של הרבי מחב"ד בנו ובונים וימשיכו לבנות, והאידיאולוגיה של הרב שך הרסה והורסים וימשיכו להרוס

אישית, אני מרחם על אותו ציבור שסובל היום סבל בל יתואר מן המצב שנקלעו אליו, אבל נזכיר להם, הזהרתי אותכם לפני עשר עשרים ושלשים שנה כי אתם חיים בטעות וכי בסופו של דבר תשלמו את המחיר, רק עיוור לא ראה את מה שכל מי שעיניים בראשו ראה

בימים אלה אני מרגיש טוב, שלא עמלתי לשוא, לחמתי כארי שלשים וחמש שנה, והצלחתי, אני רואה פירות בעמלי, זה נותן לי כח להמשיך בעבודה קדושה זו, וכל עוד הקדוש ברוך הוא נותן לי כח אשרת אותו ואת מטרותיו בעולם לנקות את הצביעות את השחיתות את האלימות והטרור למען העתיד הטוב יותר ובעיקר בשביל שזה יפתח את הפתח ונזכה סוף סוף לגאולה השלימה בקרוב ממש ובעגלא דידן

חיים שאולזון