מעשה באדמו"ר חשוב וידוע ממשפחה של ענקי רוח, שבמרכולותו לא היתה
סחורה, ולקוחות קבועים וותיקים לא פקדו את שעריו ואיבדו בו את הענין, מה עשה? בצר
לו החליט לנסות למשוך לקוחות צעירים ותמימים ע"י שטיפת מוח חלקלקה.
במה דברים אמורים?
כזכור פרשת ויצא נקבעה ע"י איחוד מוסדות גור כ"שבת
איחוד" – המגבית השנתית בפרשת ויצא דהאי שתא, והשנה הפעילות כוונה גם לצעירי
הצאן, והוכנה עבורם חוברת מיוחדת בשם "האיחוד שלי" המכילה תשבצים
ומלאכות שונות, וגם סיפורים ודברי חיזוק לחזק אותם באמונה ברבי שליט"א ובכל
יסודות החסידות של הדור היתום.
הדבר הבולט בחוברת המהודרת היה הסיפור המרתק בשם "מחובר
לאור" שבא לחזק את הקשר של הפעוטות והקטנים לרבי שליט"א ולהחדיר בהם
אמונת תום איך הרבי ממרום מדרגותיו לוחץ יד של סתם ילד אשדודי, ואיך העולם כולו
מסתובב סביב הרבי שליט"א.
למי שיש סבלנות לקרוא את הסיפור הזה, יחוש לבטח בתחושת אי נוחות,
בלשון המעטה.
מדובר באמצעים מגונים ופסולים להפעיל לחץ על הילדים בני חמש, וכן
להפעיל לחץ על האבא באמצעות ילדיו (אנו מכירים כבר את הגירסא הגוראית "טף למה
באין? להביא את מביאיהן") ולהכריח אותם ליסוע נסיעות אשר אין בהם חפץ, ויש שם
נסיון זול להעתיק את ההתרוממות וההתעלות הרוחנית שהיתה מנת חלקם של החסידים אצל
האדמורי"ם זצוק"ל – אל הרבי שליט"א.
הסיבה שהרבי מגור רוצה ילדים בסביבה זה כדי שלפדופילים הסובבים אותו (והכוללים את בנו) יהיה עם מי להתעסק וכך תהיה לפדופילים נחת רוח.
השבמחקגם ליוון הביאו ילדים, טיפלו בהם יפה יפה, ועכשיו הם מלמדים אותם מה שכתוב בויקרא יח, כב.
השבמחק