האדמו"ר האהרוני אינו מוכן להכריז במוצאי שבת על סיום המחלוקת עם האח הזאלוני הוא מבקש כי המחלוקת תחרט לנצח נצחים

די כבר היה מספיק אומרים לו חסידיו ובמיוחד מקורביו, הגיע הזמן לשחק אותה יפה יותר, כמו הגיסים בויזניץ כי למרות מה שקרה חיים בשלום ומזיזים הצידה את משקעי העבר, אבל הוא מתעקש וזועק כי הוא ימשיך להלחם באחיו עד שהוא יראה אותו בקבר, אולי עם הבן שלו הוא יסכים לעשות שלום

מחלוקת קשה בין האהרונים האם יש עוד טעם למחלוקת, מציאות היא שקמו שתי קהילות ענקיות לשתי הצדדים יש אלפים רבים ואף אחד לא מחפש עשירי למנין, אז הגיע הזמן לסדר את הדברים בצורה מסודרת ולמנוע את המצב שאי אפשר להביא את שני האחים יחד לאירועים וישיבות פרט היכן שאין ברירה כמו בכמה דיונים שהיו ואף צד לא יכל לוותר על השתתפות בישיבה כמו הענין של מציצה בפה ועוד כמה ענינים כאלו

הציבור בסאטמאר מעוניין ברגיעה  ושלום בשביל למנוע חיכוכים פנים משפחתיים, רוב המשפחות מחולקות אחים אחד אצל זה ואחד אצל האחר כמו בויזניץ ובמקומות אחרים וזה שובר והורס אותם, זה לא יכול ללכת לזה וזה לא לזה, אם כי בסאטמאר יצויין לשבח כי לא זורקים אף אחד כשמי בא לשמחה הוא יכול לבא ולא יסלקו אותו, לא כמו בבאבוב שם אין דריסת רגל כשנכנס מי מהצד השני למשל ל-48 שוברים לו את הידיים ואת הרגליים הוא יוצא משם חבול

בשבוע האחרון לחצו על האהרוני שבמוצאי שבת הוא יכריז כי היה מספיק עם המחלוקת וכי הוא מושיט יד לאחיו ומכיר באדמ"ורותו וקרא להחזיר את האחדות המשפחתית. כידוע כבר 15 שנה שהמשפחה הזו מפולגת, החמשה עשר האח הצעיר ששמו שלום אליעזר  עם האהרוני, הזענטער ששמו ליפא עם הזאלוני, האחיות סובלות נורא, הנה לאחרונה היתה חתונה ונאלצו לחלק האהרוני רקד מיד בתחילת המצוה טאנץ היה ראשון ועזב לאפשר לאחיו זלמן לייב להכנס, הוא יצא וזה נכנס, אי אפשר להושיב את שני האחים יחד אפילו לא בשמחות של האחיות

עד לשעת כתיבת שורות אלו האהרוני מתעקש להמשיך במחלוקת. יצויין כי הצד האחר כבר לפני שנים הודיע כי מצידו הם מוכנים לחיות בשלום עם האהרונים, אם רק ירצו בכך, לכם הכדור בידי האהרוני שצריך להכריז ולהודיע כי זהו זה, ואם יעשה כך הוא יחזיר את סאטמאר הרבה צעדים אחורנית יחזיר לה את כבודה, היום סאטמאר איבדה את כל כוחה, מדובר בקהילה בפני עצמה ואיש לא שם עליהם פרט למי שצריך כמה דולר ומאחר ומדובר בקהילה גדולה אפשר לעשות שם יותר כסף מבקהילות קטנות. אבל מבחינת כח ציבורי, סאטמאר היום אינה מה שהיתה לפני עשרים ושלשים שנה, היום מצפצפים עליה בווילימסבורג ובקרית יואל ובכל מקום כל אחד עושה לנפשו וההוכחה הכי גדולה העירוב שלא התאפשר לעשות לפני שפרצה המחלוקת בסאטמאר והיום זה אפשרי ובגדול ואיש לא יכול למנוע זאת