כך נראה ליל הסדר אצל הוויזניצער

הם עובדים קשה ולא סתם, מייחצנים מבקשים לעשות מרבם יותר מכל האדמורי"ם הקודמים. אני מרחם עליהם פשוט מסכנים, לא מספיק להם עם מה שיש להם, ככל הנראה זה לא כל כך טוב, אחרת קשה להבין לשם מה המשחקים האלו

אבל הנה מביא אני לכם איך מתארים חסידי ויזניץ את הסדר של רבם, ותשפטו אתם במי מדובר הפעם, את מי מייחצ"נים כאן

וכך כותב הויזניצער:

בטרם שאתחיל לתאר במקצת מה את מה שזכינו לראות ולחזות בנועם ה' בעת שביקרנו בהיכלו של רבינו בלילה נעלה זו ברצוני לספר עובדה קצרה...

הגה''ח ר' מרדכי חנא זצ''ל היה אומר בצחות בליל הסדר 'יש לי נקמה מתוקה לרבי שליט''א (בעל הסב''ק זיע''א) כל השנה מסתיר הוא מאיתנו את רגשותיו ואת התלהבותו בעת אמירת נשמת כל חי בשבת אז הוא משים את טליתו על פניו ואומר נשמת. .. אבל לא כן בליל הסדר אז מוצרך הוא לשבת מולינו ללא הטלית ואנו זוכים לראותו בעבודתו הק' כהן בתפארתו... אשרינו שזאת נקמתינו ברבינו...

עם אותם הרגשות הסתובבנו אנו אלפי אנ''ש המקושרים לאילנא דחיי. כל השנה רבינו מסתיר מאיתנו את רגשותיו .. רבינו חי הסתר שבתוך הסתר עד שאפילו זקני החסידים מתקשים לעלות על עקבותיו... אכן רואים אנו מלאך ניצב ארצה וראשו מגיע השמימה. לא פעם באמצע התפילות יפסיק רבינו את התפילה לפסק זמן קצר בכדאי ליתן דרור לבכיותיו ורגשותיו ויוכל להמשיך את התפילה לאחר מכן ללא הבכיות...אבל לא כן בליל הסדר... 'א נקמה ביים רבין'...  רבינו רגשותיו עולות מאליהם מתוך סערת רגשות ובכיות עצומות עבר עלינו סדר קדוש זו... הנקמה שלנו זה לא רק בנשמת... אלא בכל הלילה...

ראינו דברים שלא מעלמא הדין... ראינו בחוש איך שרבינו זוכה לאכול מהקרבן פסח בעת אכילת האפיקומן אשר כידוע מהספה''ק שהקב''ה משים בפיהם של הצדיקים מהקרבן פסח... בל נתחיל את המוקדם מהמאוחר... ואיה הסופר שיוכל לתאר את מעמד רווי ההוד ליל הסדר... במקצת מה אכתוב כאן...

בזמן הד''נ ת''א נכנס רבינו בהתלהבות דקדושה אל ההיכל הגדול ופתח בהודו לה' כי טוב... מתוך סערת רגשות ובבכי עצור נשאר לעמוד על מקום קודשו... לתפילת מנחה ניגש הרב מנחם הורוביץ.

אחר מנחה התיישב רבינו על מקומו לאמירת סדר קרבן פסח...

בהתלהבות אש דקדושה פתח רבינו בתפילת ערבית בנוסח יו''ט. אחר התפילה פתח רבינו בקול נרגש ובבכי עצור באמירת ההלל כנהוג... אחר התפילה איחל רבינו לקהל האלפים א גוט יו''ט אין א לעכטיגע יו''ט...

אחרי כשלושת רבעי שעה נכנס רבינו בהדרו חבוש בכיפה עשוי'ה מכסף מירושת רבינו בעל האמרי חיים זיע''א ובקיטעל ירושת רביה''ק זיע''א לעריכת הסדר הק' בביהמ''ד הגדול כאשר בביהמ''ד נוכחים אלפי תלמידים וחסידים אשר זכו לחזות בנועם ה' בליל קדוש ונורא זו... בבכי עצור הכריז רבינו ''קדש'' לאחר עבודת סידור הקערה פתח רבינו בקידוש על גביע זהב מירושת רביה''ק בעל האמרי חיים זיע''א בקול נרגש ובבכיות עצומות...

לפני נטו''י החל רבינו בשירת ביה אנא רחיץ.

את הכרפס נטל רבינו מקערת ליל הסדר...

בקול בוכים אמר רבינו את מאמר הזוה''ק פקידא בתר דא בקול נעימה ובבכי עצום...

לפי סדר בני המשפחות ניגשו כל צאצאי רביה''ק זיע''א לשאול את ארבעת הקשיות... בסיומו שאלו אלפי בניו תלמידיו המקושרים לאילנא דחיי...

בקול חוצב להבות אש כשפני קודשו מולהבים פתח רבינו באמירת ''מגיד'' עבדים היינו לפרעה במצריים'' לא אוכל לתאר במקצת מה את חזיון נורא הוד הזה שחזר ונשנה בכל הליל הקדוש הזה... (א נקמה ביים רבין)  בין פרק לפרק בפרקים הקבועים פיזם רבינו לעצמו את התנועה הידועה הנהוגה רצל רבוה''ק...   

כזית מצה...בבכיות עצומות כשמראהו כמלאך ה' צבאות מלאך האלוקים לקח רבינו את פיסת המצה הק' בידיו ובירך את ב' הברכות ובמשך שעה ארוכה ישב בהסיבה אחוז במחשבותיו תוך כדי אכילת הכזית... ויהי המקום לחרדת אלוקים... מאום לא נשמעה בכל הביהמ''ד מלבד אנחותיו החוצבות לבבות של רבינו מפעם לפעם...

אחר הפסקה ארוכה נכנס רבינו לעריכת השלחה''ט ''שולחן עורך''

אבי היתומים... רבינו שיגר שיריים לכל היתומים שהסבו על שולחן אביהם רבינו שליט''א  שהוזמנו על ידו אישית במהלך הימים לפני החג...

המרק הוגש בצלחת כסף מירושת הרה''ק מסאווראן זיע''א כנהוג אצל רבוה''ק.

המשוררים פתחו בניגוני החג כשרבינו מורה להם לפתוח בשירת קרב יום וכו'

את האפיקומן אכל רבינו סמוך לחצות מתוך בכיות עצומות מחזה שלא מעלמא הדין... ישנם זמנים בהם אי אפשר לשלוט על ההרגשות וזו אחד מהם...  

מהאפיקומן שיגר רבינו לאנ''ש הצריכים ישועה...

רבינו בירך על הכוס והביט אל הפתח לראות באם פתוח ופתח בלהבת אש קודש ''שפוך חמותך''

כן המשיך רבינו לומר בקול רם את סדר ההלל והנשמת וכו' בקול רוגש ונעים מתוך בכי והתרגשות...

בגמר הסדר פתח רבינו בשירת אדיר הוא יבנה ביתו... ישועת ה' כהרף עין... ובריקוד קודש ...

בסיום עבודת הקודש בלילה אשר כיום יאיר ליווי האלפים בשירה ובזימרה בניגון המיוחד לעת נעלה זו עד לביתו נאוו''ק.