הרבי מגור השנה לא שלח מצות ויין לר' נחמיה מנדל מפני שפנה לדין תורה להגן על ירושתו

זה זועק לשמים מפני שאם כך אז לאן הגענו, גם כשפונים לדין תורה נאלצים לסבול ועוד כאשר מדובר בארזים אז מה יאמרו אזובי הקיר ומדוע שהם יהיו יותר טובים

למי שאינו ידוע, ר' נחמיה מנדל עשה הכל למנוע דין תורה לסדר את הדברים לצד שולחנו של הרבי שחזר ואמר לו מה פעמים שאינו מתערב בענין ולא הותיר ברירה אלא לפנות לדין תורה, ובשל כך ירדו לחייו בצורה שאי אפשר לתאר אותה

הדברים הגיעו לכדי כך, בכל השנים הרבי מגור היה שולח בכל ערב פסח יין ומצות לר' נחמיה מנדל בן אחותו. מדובר במצות שהרבי אופה בערב פסח, השנה הוא לא שלח לו. ולא שהיו חסרים לו מצות ויין, אבל זה רק מראה על צורת התנהגות

מביא אני לכם כאן את מה שעבר באימיילים בקרב חסידי גור בענין זה בערב שביעי של פסח:

זה היה כמעט צפוי. איפה שהם לא מסתדרים עם דין תורה, וקו ההגנה שלהם נראה חיוור מול קו התביעה שלו, הם מפעילים טרור, וזה כמעט תמיד מצליח. גם הפעם גור הלכו בשיטה הזו, והפעילו טרור בקנה מידה ענק על רבי נחמיה מאנדל, שיסיר את התביעה על חלקו בצוואה של סבו הלב שמחה מגור.

בתיק הזה מעורבים עד צוואר ה"נאמנים" עצמם, כולל יוסף קופרברג (ה' יחלימהו וירפאהו) ולא הכול ניתן לכתוב. מה שברור עכשיו הוא, שהלחץ הכבד שהופעל על רבי נחמיה מאנדל ע"י אשתו וילדיו, שהיו נתונים לטרור אימתני, הם שהכריעו את הכף, לטובת הפשרה, ובמילים אחרות, הכניעה של ר' נחמיה מאנדל ל"נאמנים" בתיק.

בכתב התביעה שנחשף כאן לפני כמה חודשים, גולל ר' נחמיה את העוול שנעשה לו בעשרים שנה האחרונות, ואז הגיעה כתב ההגנה של הצד השני, בו נטען כי אשתו של רבי נחמיה ביקשה כספים וקיבלה. בעצב הרגיש הזה נכנסו ה"נאמנים" והפכו את התיק. לא הכול אפשר לכתוב מפני הכבוד אבל ב"ראשי פרקים" נציין, שכעבור פרק זמן קצר מנישואיו, ידע רבי נחמיה ימים קשים. משפחת אשתו היו מצד אחד של המתרס וסבו הלב שמחה מהצד השני. (היום כמעט ואי אפשר להבין את זה, אבל זו היתה מלחמה חזקה מאוד). כדרכן של מריבות עלו בזה אחר זה סיפורים מצמררים זה על זו וזו על זה. את התיקים הללו, שלא הגיעו לידי שימוש בזמנו, לשמחת לבו של הסבא הלב שמחה, והזוג חזר לשכון בטח,  איימו עכשיו "הנאמנים" ( !!! ) לפוצץ.

גם אשתו של רבי נחמיה שמעה מכך. איך? הרבה דרכים לטרור, ולנגד עיניה, ראתה את ביתה מתפרק. קשה לה היה לעמוד מול הדברים האלו שאננה והיא נכנסה ללחץ אדיר. הם גם דאגו לשלוח לה כסף ולהגיד לה, שמעתה ועד עולם (...) כל פעם שתצטרך כסף, היא מיד תקבל. מי שמבין את המשמעות לומר זאת לאישה שאינה בקו הבריאות ונוסעת לטיפולים לחו"ל, מבין היטב את הכוונה שלהם. לצד כל זה, הם הוסיפו להבעיר אש אצל בנו של רבי נחמיה. הם הסבירו לו בדרכים שלהם, כי הוא יורחק מהמוסדות והשטיבלך של גור. הוא בנו של רבי נחמיה, נכדו אהובו של הלב שמחה, שיודע באיזה רמות של קירוב קירבו הלב שמחה, ואת אשר גידלו וחינכו, לא יכול היה לשאת בעלבון, ואף הוא הפעיל לחץ על אביו לפרוש מהתיק, רק כדי שיוכל לחזור לגור.

גם חתנו הבכור של רבי נחמיה, שראה כי כלתה אליו הרעה, וחותנו שבור ורצוץ מהענין, אינו אוכל ואינו שותה, החל לחשוש לשלומו, ושלח את הידידים הקרובים ביותר לחמיו, מהשטיבל ומהקריה באשדוד שידברו על ליבו. בשלב מסוים הרגיש רבי נחמיה בדד בזירה ואת זה לא יכל לשאת, הוא אמר לאשתו "חשוב לי יותר שלום הבית" והסכים לשבת לפשרה. כל מי שמתמצא בפשרות מעין אלו, יודע שהכוונה לוויתור ולכניעה, אין שני צדדים, מעתה ברגע שהניף דגל לבן, הרי הוא נכנע לצד שכנגד, והם אלו שיכתיבו כמה ומה והאם בכלל יקבל.

סנונית ראשונה של הכניעה נראתה בדמות החשבונות המדוקדקים שעל רבי נחמיה להגיש, כך שהוא נאלץ לתת דוח מפורט כמה כסף קיבל בשעתו עבור השמחות שלו והבר מצוה של בנו שהתקיים באשדוד לפני שבע שנים, אז הגיע דודו האדמו"ר מגור לשבות באשדוד לרגל השמחה. רבי נחמיה שהרגיש מושפל בשל הגשת הדוח וניסה להתנגד ולומר כי ההוצאות היו גבוהות בשמחת הבר מצוה, רק בגלל שהכשירו מבנה מיוחד לרגל בואו של האדמו"ר, כך יוצא שכל השמחות שלו התייקרו שבעתיים! רק לכבודו של האדמו"ר, אבל טענותיו נפלו על אזניים ולבבות ערלים, והרו"ח מצד הנאמנים יושב על הדו"ח ומתרגם את משמעות השקלים של אז לפי המדד להיום.

המסקנה תהיה כואבת ביותר. רבי נחמיה יוצג כסחטן וכמי שנטל סכומי עתק, לצורך שמחותיו. ברור שהנאמנים אוספים את הנתונים כדי להציגו ככלי ריק, אבל רבי נחמיה קיים בנפשו "טובה פת חריבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב", היה חשוב לו השלווה בבית, הוא כבר עבר מספיק בכל חייו, כילד מנותק מבית הוריו, ובחייו העצמאיים, והוא רוצה לחיות בשקט ובשלווה.

מתברר שוב כי על חלק חושן משפט בשולחן ערוך אין משנה ברורה, וחסידי גור ובכללן ה"נאמנים", לא מחויבים למה שלא כתוב במשנה ברורה, וכך בדרך ובשיטה הישנה של טרור רדיפות וליכלוך הם מצליחים להשיג את כל מה שהם צריכים.

האבסורד הוא, שבפרשיות של רבי נחמיה עם אשתו לפני שלושים שנה, היה דודו האדמו"ר הנוכחי ראש הבוחשים בקדירה ונלחם להגנת שמו, והיום, עם החומר הזה שנאסף בשעתו, מבקשים ללכלך אותו, בשביל רבי נחמיה זה היה מעבר לקוים האדומים, הוא זוכר איך נלחמו עבורו ועבור סבו הלב שמחה, דודו האדמו"ר שליט"א ציווה אז להרחיק מהטיש את כל הגיסים שלו, והנה, היום, שלושים שנה אחרי, משתמשים באותם כלי מלחמה נגדו , נכדו האהוב של הסבא הגדול.