מי שלא ראה את פניהם בשעה 2 בצהריים לא ראה דאגה מימיו - המחזות בבית המשפט והמכה הקשה למשפחת ווברמן ולקהילה הסאטמארית

זה קרה בשעה 1:30 בצהריים כשיצאה הודעה מחבר המושבעים לשופט כי הצליחו להגיע להכרעה. השופט הורה מיידית לכנס את בית המשפט שנקבע לשעה 2:30. ההודעה הזו שינתה את פני כל הנוכחים ובעיקר את פני נחמיה וברמן שלבו דפק, משפחתו ישבה באולם ועוד רבים אחרים התקוה היתה כי ישמעו את הבשורה הטובה, אבל היה זה כשהחלו להקריא סעיף סעיף וזה נפתח ב'גילטי' התקוה עדיין היתה שלפחות בסעיפים האחרים ישמעו 'נוט גילטי' (לא אשם) אבל ככל שהתקדמו ושמעו שוב ושוב את ה'גילטי' ראית איך שהוא קורס, הוא האדים כשעורך דינו מנסה להחזיקו ולנחמו הוא ידע כי זה הסוף הוא כבר לא הולך הביתה

ואכן, השופט קבע דיון לעונש ביום ה-7 לינואר למספרם, והורה לקחת מיידית את ווברמן לבית הסוהר, היה זה מחזה אימים לראות איך שקושרים את ידיו ומובילים אותו לבית המעצר שבמרתף בית המשפט

עורך דינו לא ניסה לעשות את המאמץ של לבקש לשחררו בערבות עד לדיון לעונש. בדרך כלל בכל עבירה שאם המאסר לא עובר את הכמה שנים אפשר לבקש זאת וברוב המקרים כשהשופט משתכנע כי הנאשם לא יברח הוא קובע סכום ערבות גבוהה ומשחרר עד לפסק הדין וגם אז אפשר להתווכח על ממתי שהוא יתחיל לרצות את העונש. אבל במקרה הזה כשמדובר בעבירות של הרבה שנים מאסר כשהעבירה הכי גדולה שעליה הוא יכול לקבל זה 25 שנה, כאן השופט לא לוקח סיכון מפני שבמצב הזה ישלמו גם 10 מיליון והוא יברח

שאלתי את עורך הדין מדוע לא ביקש ואמר כי אין טעם הוא רק היה מתבזה, עדיף שיילך כבר ועושה את החשבון שכל יום שהוא נכנס קודם לבית הסוהר אם הוא יצליח בערעור להוריד שנים הוא עוד יראה אולי אור יום כשייצא מבית הסוהר, אם ימשוך את הזמן פירושם של דברים בית הסוהר עד לסוף ימיו

עתה השאלה היא מה יקרה בפסק הדין כמה שנים השופט יתן לו. ממה שהבנתי אם מספר השנים יהיה סביר יתכן וכי לא יערערו בשביל שלא לחטוף יותר. אבל אם הוא יתן לו את המקסימום ונראה כי זה מה שיבקש התובע שפירושו לפחות 25 שנה, אז אין כל ספק כי יערערו, ויש על מה מפני שלטענת עורך הדין של ווברמן הרבה חומר שהוא ביקש להציג השופט התנגד וקבע כי הוא לא מרשה, כמו לדוגמא שזעם הנערה, זה על שווברמן יחד עם אביה הקליטו אותה מקיימת יחסים עם בחור סאטמארי ועל זה היא לא סלחה לו

מתוך נסיון, הסיכוי בערעור לחייב משפט חוזר הוא מאוד קטן. מה שכן אפשר זה להתווכח על המחיר גובה העונש שגם כאן לוקחים סיכון. רק במקרה של מקסימום אין מה להפסיד, לכן אין לנו אלא להמתין עד לפסק הדין ואחרי זה נדע מה הם עושים

רשמית הם נערכים כבר לערעור, אבל איך ועל מה ימתינו ויחליטו מאוחר יותר

מי שהיו שם המומים יותר מכולם הם כמה מראשי סאטמאר שהסתובבו שם, מי שלא ראה את פניהם לא ראה דאגה מימיו, ההרשעה הזו הכתה בם כזו מכה, מפני שעתה הכל מתחיל. הם צריכים להיערך לתביעה אזרחית שתוגש נגדם בסך של עשרות מיליונים, ובנוסף עלולים להיעצר מי שהציקו ויציקו למשפחת הנערה

יצויין כי צ'ארלס היינס התובע הראשי של ברוקלין יצא מיד לאחר שנודע לו על ההרשעה באזהרה לתושבי ווילימסבורג כי כל מי שיפגע בנערה או במשפחתה ייעצר וישפט ויילך עמו בכל חומרת הדין. ומי ששמע היום את אנשי ווילימסבורג לאחר ההרשעה מבין כי זה לא יעבור בשתיקה יהיו פה מי שישלמו מחיר כבד

בווילימסבורג הלילה בכו, התביישו, והאשימו את מי שקבעו את האיסטרטגיה של סיוע לווברמן. הם טענו כי היתה זו טעות מלכתחילה, עדיף היה לשחק נייטרליות כך היו טוענים כי לא ידעו כי מדובר בעובד סוטה ולא היו מכפישים את כל סאטמאר. במשפט הזה הכפישו את כל הקהילה, מפני שדנו בדפוסי התנהגות סאטמאר (ראה פוסט מיוחד על מה שגרם להרשעה) ועל שאיך שהם מגינים על סוטים. כל הענין של איך שעובד 'ועד משמרת הצניעות' שהעלו בדיון גרם רעה גדולה לא רק לסאטמאר אלא לחרדים כולם הציגו אותנו כברברים כמי שמכים ילדה בת 12 בגלל שהגרביים לא היו מספיק עבות לא מספיק צנוע דבר שאיש מהגויים והיהודים הלא דתיים באמריקה לא מוכן לקבל

היהדות החרדית כולה הוכתה הלילה מכה קשה, סאטמאר יוצאת מן הענין הזה עם פצע וכתם שלא קל יהיה להתגבר עליו. ועל כולם תיפתח מעתה תיבת פנדורה של עוד ועוד שיתחילו להתלונן דבר שמפיל כבר פחד לא רק בסאטמאר גם בקהילות אחרות