מאת: שלמה מרקוביץ'
הנחת
היסוד שעליה מבססים נתי גרוסמן וחבר מרעיו את פעילותם המעוותת, שהציבור בעצם
"שלו" והרב שטיינמן שולט עליהם באמצעות "פחד".
זה שראשי
הישיבות ותלמידיהם – רובם המוחץ, נכנעים להוראות הגראי"ל. זה שמספר המנויים
של הפלס לא מגרד חמישית ממספר מנויי יתד, למרות מנויים כפולים משולשים ומחומשים.
זה שמפלגת "נצח" לא זוכה לתמיכה וסקרי הבחירות לא מושפעים מקיומה.
הכל-הכל בגלל ה-פ-ח-ד, וכשיעמוד אדם מאחורי הפרגוד בינו לבין עצמו ודאי ישים
"פך" בפח, ולו בשביל הנקמה באדם המפחיד אותו.
פרט אחד
לא לוקח הנתי הזה בחשבון, בעוד האימה שהוא הטיל על הציבור בימי מנהיגותו, הייתה
"יראת העונש"-חשש מאלימות המחבלים והיתד, אימה שאכן לא קיימת מאחורי
הפרגוד.
האימה
שהרב שטיינמן מטיל על הציבור היא "יראת הרוממות"- לא מפחדים מאלימות, כי
יודעים שהרב שטיינמן לא יאפשר בשום מצב מעשי אלימות, לא מפחדים ממחיקה והדרה, כי כולם
יודעים את עמדתו של הגראי"ל, המכבדת כל יהודי. היראה היא "יראת
הרוממות", עומד הגראי"ל, ועמו הגר"ח קנייבסקי, שניהם שרידים לדור
דעה, שהוכתרו כבר ע"י הרב שך ל"גדולי תורה", ואפילו ע"י
קודמיו, כמו החזון איש וכו' שניהם כל ענייני הציבור מוכרעים על שולחנם, שניהם
משמשים כ"כותל" לרבבות בני הציבור החרדי, ונכון, הציבור כולו חרד ומפחד
להם ולכבודם, פחד כזה לא נעלם מאחורי הפרגוד, פחד כזה לא נעלם מאחורי הפרגוד, פחד
כזה לא נעלם בכל מקום שעין רואה ואוזן שומעת, גם אם נטיית הלב של "בן
התורה" המחונך לציות עיוור לדעת תורה, שונה מדעתם מחמת ריבוי התעמולה ושטיפת
המוח ששטף נתי את מוחותיהם במשך שנים ארוכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.