הטרור הנקמה והאימיילים בין החסידים - מה קרה ביום רביעי בכולל בגור?

הם לא יכולים להרגע, הם נתפסו עם המכנסיים למטה ומשתוללים, מחפשים מי נתן לי חומר, הם מסכנים ואומללים אני מרחם עליהם אבל הרבה יותר על הקרבנות הסובלים בחינם

זה היה בגור תמיד, גם בעבר הם לא תפסו את האנשים שעסקו באמת בנושא והכו באחרים מתוך חשבון של רתיעה, אבל הפעם הם הסתבכו קשות מפני שהבושה גדולה, כל מי שכאילו 'נתפסו' הם כולם מאנשיהם משונאי אנשי ה'פני מנחם', ומה לנו יותר שהאיש המרכזי שנתפס מנהל אתר אנטי גור, היה מאלו שכאשר היה רואה כתב או ספר הקשור ב'פני מנחם' היה שורף אותם כזה 'שאהיד' הוא היה לרבי הנוכחי והוא זה שעשה מה שעשה מתוך כעס על המערכת

בימים אלה עוברים הרבה מיילים בין החסידים כמה מהם נפלו בידי, ואני מביא לכם כאן אחד מהם בשביל שתטעמו את הטעם מה שהולך שם

מכאן המייל כלשונו מילה במילה לא שיניתי כלום פרט לשמו של ה'מעורער בנפשו' אותו הוצאתי מפני שאם אכן הוא מעורער בנפשו מצד הדרך הישרה עדיף שלא להזכיר שמו:

זה קרה ביום רביעי שעבר.

טאומן החשוד בשותפות עם רוזנברג בהפצת מידע והעברת מידע לשאולזון, נמנע מלהגיע לכולל בימים שהתפוצצה הפרשיה, הן מצד שהיה נתון תחת חקירות ובדיקות פוליגרף והן מצד שאולי באמת חשש לחייו.

לאחר שעבר את בדיקת הפוליגרף נקי מהחששות שיחסו לו [אמנם שקרן לדעת רוזנבוים, אבל שקרנים לא חסר בשוק ולא על זה דנו אותו] הוא הרשה לעצמו לחזור לתלמודו בכולל חושן משפט של הרב ישראל שפרנוביץ שליט"א.

ייאמר לשבחו של שפרנוביץ שביום הראשון שחזר הוא קיבלו במאור פנים ובלבביות.

התופעה הזו חרתה היטב לאותם צמאי דם מימים ימימה על הטרף שחמק מתחת לאפם. הם כבר תיכננו והכינו נשק חם שיצא לדרך ברגע שבדיקת הפוליגרף תעיד על הרשעתו של טאומן, ואף הם המתינו לרגע בו יוכלו בצדק - לשיטתם. לנקום את נקמתם באביו של טאומן אשר פשעו וחטאתו ידועים בעזרתו הרבה לר' שאול אלטר שליט"א.

כשיצא טאומן נקי, הם לא יכלו להסתיר את מבוכתם, ותסכולם עלה שבעתיים כאשר שמעו שטאומן חזר לכולל.

אז מה עושים?

במוקטעה של פעילי אקרמן, דהיינו שטיבל הורקנוס באשדוד יושב שטול הידוע לשמצה. ואולי נציץ לרגע בתעודת הזהות שלו:

משפחת שטול, משפחה חדשה בגור. אביו לא למד בישיבות שלנו כלל, הוא התקרב לגור ועקב היותו אוהב תורה התקבל כר"מ בישיבת חידושי הרי"מ בתל אביב. בניו, רובם ככולם מכירים את מקומם. האחד איננו.....   והשאר יודעים היטב את מעמדם. שקטים, יושבים בפינה, ולא מפריעים לאיש.

להוציא מכולם שונה הוא ישראל שטול נשוא מאמרנו, הוא לא יכל לסבול את הזניחות של משפחתו בחצר גור. הוא חייב ליהיות בענינים ויהי מה.

אז מה הוא יעשה? הרי בגור הכל "פנימיות" והוא לא יודע מה זה בכלל. הוא חושב שאולי זה פנימית של גלגל באופניים.

עבודת ה'?  למי? להקב"ה?  הוא הרי לא מאמיין בכלל שיש כזה מושג רח"ל.

דבקות בצדיק?  אין לו שום מושג בענין הזה. ועובדה שזה למעלה מעשר שנים שהוא עומד בכל תפילה ובכל 'טיש' ממש סמוך ונראה אל הקודש והדבר מדבר אליו כשלג דאשתקד, לא רואים עליו שום תזוזה בעבודת ה'.

זיכוך המדות? שעה הלכה? דבקות בתורה? מה זה כל הקודים האלו? אין לו שום מושג בזה.

אז איך בכל אופן נכנסים ל'ענינים' ולא נשארים סתם כזה שטול בפינה?

ברוך ה' שלא חסרה גור דבר, גור מכילה הכל, הכל ממש, כן, וגם טרוריסטים היא מכילה. וכאן בבקעת שאול זו מצא שטול את שאהבה נפשו.

הוא נקשר לאקרמן ונהפך ליד ימינו, כך הוא קיבל מעמד של כבוד מדומה בשטיבל, ולמה מדומה? כי רק לעיניו הוא מקבל כבוד למשל מישראל רובינשטיין מסופר יהמודיע שנחשב ל'מאן דאמר' של השטיבל. אבל רק כאשר שטול מתרומם משולחן ה'שלום זכר'  לא פוסק "חברו" רובינשטיין מללעוג לו לאישיותו ולדרכו.

ונחזור ליום רביעי האחרון. כאמור טאומן חזר לכולל ברובע ג' ושטול שחייב לספק תוצאות לאקרמן היושב בערד עשה את הכל בכדי שאקרמן יוכל לשפשף ידיו בהנאה, ואז מובטח לו מקומו הקבוע בטיש'ן ובתפילות.

כזכור לכולנו, שטול היה אמור לקבל תפקיד קבוע במשרד הבריאות כתמורה ותשורה על מאבקו נגד מאיר פרוש בבחירות לעיריית ירושלים. הדבר עורר התנגדות ציבורית רחבה. עד שליצמן הבין שלא כדאי לו להצטייר בציבור כתומך הרשמי של הטרור. ומה שקרה זה ששטול נשאר בינתיים ללא עיסוק של ממש והוא יושב שעות משועמם בשטיבל הורקנוס. ויש לו את כל הזמן שבעולם. זמן אמרנו, אבל לא אומץ. לא בכלל לא. הוא חלש כמו זבוב. הוא לא מסוגל לעמוד פנים אל פנים אל מול האוייב.  אז מה יהיה? אקרמן לוחץ. מה עושים?

הבריק רעיון במוחו. בשטיבל רובץ שעות על גבי שעות אברך תלמיד חכם אבל מעורער בנפשו, ואותו הוא שלח לבצע את הפעילות.

התפקיד שהוטל על אותו מעורער בנפשו, זה להמתין ברובע ג' עד שטאומן יגיע לכולל, וכאשר הוא יגיע לכולל ויתיישב במקומו, או אז הוא יגש למקומו וישפוך עליו כוס קפה/ תה/ מים. מה שיהיה הכי נגיש.

וזה מה שהיה. אברך בשם ו. [בן ר' אברהם מב"ב] הסתובב באיזור הכולל זמן רב וכאשר טאומן הגיע הוא עלה לכולל ניגש למקומו ושפך עליו כוס מים. הידד!!! גיבור השכונה!!!!!

רשעים ארורים שכמותכם אקרמן ושטול!!!!  אתם גיבורים על חלשים?  למה לא באתם אתם לכלות את זעמכם בטאומן?  למה שלחתם אברך מיוסר שרע לו בחיים, רע לו עם עצמו, רע לו בבית, רע לאביו ורע לחמיו, רע לבני ביתו. אברך מיוסר מראשו ועד רגליו שחשב שיקבל קצת תשומת לב על ידי מעשה גבורה טפשי זה?

רשעים ארורים!!!!

לשבחו של האברך הרב יהושע מנדל אברמוביץ ייאמר, שמיד באותו רגע הוא ניגש לו. ושלחו מהכולל.  אבל גם טאומן לא יכל לשאת בסבל ובעלבון וכעבור שעה קצרה הוא עזב את הכולל וצעד לביתו.

ו. מבחינתו המשיך את הסיבוב היומי שלו במבואות בית הקברות ובחולות אשדוד.

וממש בלי קשר, הסיפור הזה קרה באותו יום בו התחילו הפגזות הטילים על אשדוד.

היות שיש כאן שמות ודברים שאינם לפרסום נא לא להעביר הלאה