לא כל מה שרבי אומר צריך לבצע, צריך לקחת בחשבון את הזמן העיתוי והמצב שבו נתון הרבי וכך להחליט. כאשר ר' ישראל זעק כי אינו קדוש והוא מבקש כי לא יכתבו עליו 'כבוד קדושת' הוא צריך היה לומר כך, אבל החסידים לא צריכים לקבל. לא אכנס כאן לסיבות של ר' ישראל לדבר על כך, מבחינתו של החסיד הרבי הוא 'קדוש'. גם אם נכונים דבריו של ר' ישראל שבזמננו קשה להגיע למדרגת 'קדוש' מבחינתו. אין זה נכון מבחינת המושג 'קדוש' מפני שהקב"ה בכבודו ובעצמו מבקש מכל כלל ישראל קדושים תהיו ותורה לא בשמים היא, הפירוש הוא שכל אחד מישראל יכול להגיע למדריגת קדוש ולא צריך בשביל זה שמנה בגדים להיות בן של רבי או לחיות בעולמות העליונים. אבל לא כאן אתווכח עם ר' ישראל בענין הזה, מבחינתו אפשר להבין מדוע הוא לא מאמין שהוא קדוש
אבל החסידים אסור היה להם לבצע הוראה כזו, הם חייבים היו להגיד לו, אתה אמנם מאמין ככה, אבל מבחינתנו אתה הרבי אתה בעינינו קדוש ואנו נמשיך לכתוב עליך 'כבוד קדושת' מפני שרק כך אנו מכבדים אותך
כאשר מחקו את ה'כבוד קדושת' הם בעצם מודים ואומרים כן נכון הרבי שלנו לא קדוש
