מדובר במקרים דומים, מי שילמד את יסוד המחלוקת, ימצא הבדלים בתחילתה של המחלוקת בכל מקום, אבל כאשר מגיעים לשלב הסיום כאשר שני שחקנים מתמודדים על הכתר בויזניץ ובסאטמאר קרה אותו דבר. בויזניץ 18 שנה היה בטוח מנדלי כי הוא יורש יחיד וכי הוא מלך ויזניץ. המצב הזה גרר אותו למחלוקת פנימית קשה. הוא חשב כי אין לו מתחרה ולכן הוא יכול לעשות מה שבא לו, לזלזל במי שרצה ולהלחם במי שלא מילא את פקודותיו. המצב הזה גרר שלחצו וסייעו לרבנית ולאחיות להחזיר את ישראל לזירה
בסאטמאר היה מצב דומה. אהרן טייטלבוים משוכנע היה במשך שנים רבות כי הוא מלך סאטמאר הוא כובש אותה בסערה הכל שלו, ורדף את אחיו, לחם בו בבלגיה כשהיה שם רבה של סאטמאר, ירד לחייו כשהיה רב בירושלים, אפילו את הפינה הקטנה הזו הוא לא פירגן לו, וחשב כי הוא יכול לריב עם כל העולם ולעשות ככל העולה על רוחו. הוא כמו מנדלי שכחו שעד שהכתר לא על ראשך עד שלא מינו אותך לאדמו"ר הכל פתוח. ומה קרה, משה פרידמאן יחד עם קבוצה אחרת שלא אהבה את אהרן, במיוחד אותה קבוצה עשירה שלא אהבו את יצחק רוזנברג מי שהאמין שהוא כובש את הנהגת קהילת סאטמאר כשאהרן משתלט על הענינים, החליטו כי מפלגים את סאטמאר. האדמו"ר שקלט והבין כי רק פילוג יציל את העתיד בלעדיה יהיה תוהו ובוהו, הורה לאהרן להישאר בקרית יואל שם לנהל את קהילת סאטמאר, ואת כסאו העביר ליקותיאל יהודה המכונה זלמן לייב
ובואו וראו מה קרה בסאטמאר ומה קרה בויזניץ. האהרוני כששמע כי האבא החליט על חלוקת סאטמאר וכי יהיה עוד אדמו"ר לסאטמאר, הוא השתולל, קרה למלחמה, שלח את הטרוריסטים שלו לתוך בית הכנסת של סאטמאר ברודני בווילימסבורג בשמיני עצרת ועשו שם חורבן והרס. הוא רץ לבית המשפט וטען כי האבא שלו אינו יודע מבחייכון וביומייכון. אותו דבר יכל לעשות גם מנדלי לרוץ לבית המשפט עם אותן טענות, אבל מנדלי לא מוכן היה בשום אופן לפגוע בכבוד אביו אפילו אם הוא יפסיד את מה שהוא מאמין שהוא בנה וזה שלו
ומה קרה כאשר האדמורי"ם הלכו לעולמם. בסאטמאר שוד ושבר, מלחמה קשה, בזיון שאין לו אח ורע. ובויזניץ, איזה כבוד, איזה יופי, לא היה מי שלא הילל את ההתנהגות של שני האחים. גם השונאים הגדולים ביותר הודו, כי התנהגותם היתה למופת, הם עשו כבוד גדול לאבא שלהם ולויזניץ
בואו וראו מה קורה כשנפגשים אחים. בויזניץ הם יושבים זה לצד זה בשלום ואחוה מדברים לא רק כאחים אלא כחברים הכי טובים. ומה קורה בסאטמאר, כששני האחים נפגשים בטעות, באו לנחם, איש מהם לא ידע שהשני גם מגיע באותו זמן, ישבו זה לצד זה ולא סובבו את הראש לא דיברו מילה אחת כאילו שהשני לא קיים
הסאטמארים ניסו למכור שבכל מקום זה כך, ולכן אין להם ממה להתבייש. אז הנה יש לכם את ויזניץ, מה הם יאמרו עתה, האם בכל מקום מבזים את האבא, או שעדיין יש מי שזוכרים שאת האבא מכבדים בכל מצב.
התנהגותם היפה והמכובדת של ישראל ומנדלי מויזניץ היא סטירת הלחי הגדולה ביותר לסאטמאר שיש לה הרבה מה להתבייש, שלמרות שעברו שנים מן המחלוקת עדיין זו בשיאה, לא מנסים להשלים זה עם זה. האהרוני רץ להשלים עם הבעלזאי, אבל את אחיו שגר כמה פסיעות ממנו הוא לא מוכן לראות וללחוץ את ידו
בסאטמאר היה מצב דומה. אהרן טייטלבוים משוכנע היה במשך שנים רבות כי הוא מלך סאטמאר הוא כובש אותה בסערה הכל שלו, ורדף את אחיו, לחם בו בבלגיה כשהיה שם רבה של סאטמאר, ירד לחייו כשהיה רב בירושלים, אפילו את הפינה הקטנה הזו הוא לא פירגן לו, וחשב כי הוא יכול לריב עם כל העולם ולעשות ככל העולה על רוחו. הוא כמו מנדלי שכחו שעד שהכתר לא על ראשך עד שלא מינו אותך לאדמו"ר הכל פתוח. ומה קרה, משה פרידמאן יחד עם קבוצה אחרת שלא אהבה את אהרן, במיוחד אותה קבוצה עשירה שלא אהבו את יצחק רוזנברג מי שהאמין שהוא כובש את הנהגת קהילת סאטמאר כשאהרן משתלט על הענינים, החליטו כי מפלגים את סאטמאר. האדמו"ר שקלט והבין כי רק פילוג יציל את העתיד בלעדיה יהיה תוהו ובוהו, הורה לאהרן להישאר בקרית יואל שם לנהל את קהילת סאטמאר, ואת כסאו העביר ליקותיאל יהודה המכונה זלמן לייב
ובואו וראו מה קרה בסאטמאר ומה קרה בויזניץ. האהרוני כששמע כי האבא החליט על חלוקת סאטמאר וכי יהיה עוד אדמו"ר לסאטמאר, הוא השתולל, קרה למלחמה, שלח את הטרוריסטים שלו לתוך בית הכנסת של סאטמאר ברודני בווילימסבורג בשמיני עצרת ועשו שם חורבן והרס. הוא רץ לבית המשפט וטען כי האבא שלו אינו יודע מבחייכון וביומייכון. אותו דבר יכל לעשות גם מנדלי לרוץ לבית המשפט עם אותן טענות, אבל מנדלי לא מוכן היה בשום אופן לפגוע בכבוד אביו אפילו אם הוא יפסיד את מה שהוא מאמין שהוא בנה וזה שלו
ומה קרה כאשר האדמורי"ם הלכו לעולמם. בסאטמאר שוד ושבר, מלחמה קשה, בזיון שאין לו אח ורע. ובויזניץ, איזה כבוד, איזה יופי, לא היה מי שלא הילל את ההתנהגות של שני האחים. גם השונאים הגדולים ביותר הודו, כי התנהגותם היתה למופת, הם עשו כבוד גדול לאבא שלהם ולויזניץ
בואו וראו מה קורה כשנפגשים אחים. בויזניץ הם יושבים זה לצד זה בשלום ואחוה מדברים לא רק כאחים אלא כחברים הכי טובים. ומה קורה בסאטמאר, כששני האחים נפגשים בטעות, באו לנחם, איש מהם לא ידע שהשני גם מגיע באותו זמן, ישבו זה לצד זה ולא סובבו את הראש לא דיברו מילה אחת כאילו שהשני לא קיים
הסאטמארים ניסו למכור שבכל מקום זה כך, ולכן אין להם ממה להתבייש. אז הנה יש לכם את ויזניץ, מה הם יאמרו עתה, האם בכל מקום מבזים את האבא, או שעדיין יש מי שזוכרים שאת האבא מכבדים בכל מצב.
התנהגותם היפה והמכובדת של ישראל ומנדלי מויזניץ היא סטירת הלחי הגדולה ביותר לסאטמאר שיש לה הרבה מה להתבייש, שלמרות שעברו שנים מן המחלוקת עדיין זו בשיאה, לא מנסים להשלים זה עם זה. האהרוני רץ להשלים עם הבעלזאי, אבל את אחיו שגר כמה פסיעות ממנו הוא לא מוכן לראות וללחוץ את ידו