זה עובר כל גבול, עד כדי שהיום מתלוצצים ומספרים כי אנשי 'ועד הרבנים' גנבו שלשת אלפים ישועות מ'קופת העיר', ומחלקים במבצע אלפיים ישועות במחיר מוזל. כל הנושא הזה של מי שזקוק באמת לישועה הפך להיות זול והפקר, עד כדי שלא עוד מקורות אמיתיים לישועה כפי שחיינו ולמדנו זה דורות, אלא מי שמשלם יותר מובטח לו יותר. אנחנו למדנו כי ישועה אינה נמדדת בכסף, ואף צדקה אין זה משנה כמה שאתה נותן אלא איך שאתה נותן, באו הקרנות החדשות בתמיכתם של המתחרים השווער והאיידים (החתן וחמיו) זה בעד 'ועד הרבנים' וזה בעד 'קופת העיר' והרס את כל אשר בנו חז"ל אבותינו ורבותינו זה מאות בשנים, עשו מכל הענין לעג וקלס, עד כדי שללא כל בושה מתחרים בערב פורים בעיתונים זה לצד זה, כשהרב אלישיב מכריז אני נתן בפורים מתנות לאביונים ל'ועד הרבנים' ור' חיים קנייבסקי מכריז כי הוא נותן מיד אחר התפילה מתנות לאביונים לקופת העיר, והציבור עומד ומשתומם ושואל את עצמו לאן הגענו ומה עושים עתה, האם רצים לתת לשתי הארגונים ולמי נותנים קודם, ועל כולם כמה נותנים
זה לא יאומן, כשמי מצלצל לאחד מהארגונים הללו ומספר על איזו צרה או בעיה, מציבים לו מחיר עבור 'ישועה', וכשמנסים להסביר כי אין להם את הסכום הזה או כי הארגון האחר נותן יותר בזול, לא מוכנים לוותר, עומדים על המחיר כאילו שקונים זהב
טיפש הוא מי שבכלל מתקשר לארגונים הללו, וטיפש עוד יותר מי שמאמין לבדיחות שלהם כאילו יתפללו ארבעים יום או כל סיפור אחר. מבלי חלילה לפגוע בערך הצדקה שהוא ענין בפני עצמו, הדרך כפי שאותם ארגונים מציגים אותה, ובמיוחד התחרות הפרועה בעיתונות החרדית, צריכה להדאיג את כל מי שיקרים לו ערכי היהדות
תפילות גדולים וצדיקים אינם נמדדים עם 'ועד הרבנים' או 'קופת העיר'. לא הייתי כותב מילה אחת אם הארגונים הללו היו מתנהלים בצורה דיסקרטית ומכובדת. הדרך כפי שהם עושים זאת הוא בושה, וטיפש הוא מי שנותן להם פרוטה אחת
