שימו לב, הוא לא דיבר נגד כינויו כ'צדיק', מפני שתואר זה הוא כבר נושא שנים. אבל הוא יצא נגד התואר 'כבוד קדושת' הוא לא רוצה שיכתבו עליו כך מפני שאינו קדוש
שימו לב, מנדלי במשך השנים טען אחרת. הוא ראה את עצמו 'קדוש' ועד כדי כך שחינך את חסידיו בכל מילה שניה שלהם להזכיר כי מדובר ב'הייליגר רב', ואם מישהו לא ראה ולא יודע, מנדלי כשהוא מתפלל לצידו כוס מים, בכל דקה כמעט הוא נוגע במים שופך על ידו טיפת מים, המבינים אומרים כי לאחר כל מחשבה זרה הוא מיד 'מטהר עצמו' עם המים
מי צודק במחלוקת הזו בין האחים. האם באמת התואר 'כבוד קדושת' שכותבים על אדמורי"ם הם שקריים, או שצודק מנדלי כשהוא סבור שבשביל קדושה לא צריך להיות אדמו"ר, וההוכחה, הוא כבר 'קדוש' הרבה שנים עוד לפני שבכלל מונה לאדמו"ר
התשובה על שאלה זו הוא בדיון אחר, האם אפשר להיות מושחת ובו זמנית קדוש. מציאות היא כי הנפשות של בני האדמורי"ם הם מושחתות, אי אפשר לגדול בבית אדמו"ר ולא להיחשף להשחתה. החינוך, הדרך והסגנון שחיים בו היא השחתת הנפש הפנימית. מי שילמד למשל את מידותיו של מנדלי לא יצטרך הרבה להגיע למסקנה כי מדובר במושחת במידות
יהיו אולי מי שיטענו כי אין זו סתירה. אפשר להיות מושחת ובו זמנית 'קדוש'. אני לא קונה את זה. לדעתי בשביל קדושה צריך להיות בעל מידות או לפחות לשבור את המידות הרעות, להתרחק מן הגאוה, בלי זה אין קדושה
אבל האם שייכת מציאות של 'צדיק אצל בני האדמורי"ם? כבר עסקנו לפני כמה ימים בנושא, בימינו צדיקים הם 'מוצר' ולא עוד מציאות, ולכן כשמכנים מישהו 'צדיק' כמוצר, אפשר גם לכנות את מנדלי בתואר של 'קדוש' כמוצר אבל לא מפני שהוא מציאות של קדושה. בימינו הכל סינטטי, לא צריך עוד לעבוד קשה בשביל להיות צדיק וקדוש, היצרנים מגישים לך את כל מה שאתה רוצה על פי בקשתך, והעולם גולם מרמה את עצמו שהנה יש לנו צדיקים וקדושים
