אוי לאותה בושה - פסטיבל ה'שבעה' - תחרות של גלריות

הוא לא התחיל בזה אבל הוא הרבה אשם בזה, זו תקופה שאנו מוצאים דבר חדש, 'שבעה' לא עוד שבוע קשה של התבוננות והספד, אלא תחרות של גלריות, מרגע הפטירה עסוקים בכמה אנשים אפשר להביא ומי יציג יותר תמונות, והגיעו הדברים לידי כך, שמזמינים צלמים המספקים מידי יום גלריות של מנחמים

יכול מי להסביר לי לשם מה זקוקים לגלריות הללו, מה זה נותן לנשמתו של הנפטר או הנפטרת, האם זה מה שחשוב להם בשעה כזו, או שמא מנצלים את ה'שבעה' ליחסי ציבור לקידום פוליטי וקהילתי

זו תקופה, שכאשר יושבים 'שבעה' מי שיש להם ענין ביחצנו"ת, ה'שבעה' הפך להיות מעין חתונה, מציגים גלריות של מי שבאו, כל מי שרק יכול מציג גלריה ארוכה יותר, והשאלה היא, איך הגענו למצב הזה שלא קולטים עוד את משמעות ה'שבעה', במקום להיות עסוקים עם הנפטר או הנפטרת עסוקים בכמה תמונות אפשר להציג ומי חזק יותר מי הצליח להביא יותר אנשים

אוי לאותה בושה, שמי שמכונים רבנים, מי שצריכים להוות דמות לציבור משחקים במשחקים כאלו, משפילים את עצמם, וגורמים לציבור החרדי נזק בל ישוער, במיוחד לחינוך החרדי, שהכל הפך לענין של יחצנו"ת וקידום, ולא עוד תוכן