"היום בתניא" יום ב' כ"ג תמוז

 

"היום בתניא" יום ב'  כ"ג תמוז
"אגרת התשובה" 
פרק ו' 
שנה מעוברת
⛳
העונשים החמורים:
בזמן המקדש, מי שנכשל בעבירה שחייבים עליה "כרת",  הוא לא עבר את גיל החמישים. וב"מיתה בידי שמים", לא עבר את גיל השישים.
 ואילו כיום, עוברי עבירה רבים  מאריכים את ימיהם ושנותיהם בנעימים? איך ניתן איפוא להבין את השינוי הזה?
...
בזמן המקדש:
בזמן בית המקדש הראשון, שרתה השכינה במקדש במלוא תוקפה, ובמקביל, בנשמות ישראל התגלתה פנימיות האלוקות.
גם את החיות לגופו (ולכל עניניו הגשמיים), היה מקבל היהודי "רק על ידי הנפש האלוקית לבדה" - חיות שהיא "מבחינת פנימיות השפע, שמשפיע אין סוף ברוך הוא מבחינת שם הוי'".
וזו הסיבה, שהנכשל (בעבר) בעבירות החמורות הפוגעות ב"יעקב חבל נחלתו", שבחותכו את החבל הממשיך את החיות לנשמה המלובשת בגוף, פגע בעצם לא רק בנפשו אלא גם בחיי גופו.
...
לאחר החורבן:
עם חורבן בית המקדש, גרמו ישראל במעשיהם את "סוד גלות השכינה" - שהשכינה (בחינת ה' תתאה) שעד כה היתה מתלבשת רק בספירות הקדושות. הנה, מעתה ירדה להתלבש גם בעשר הספירות שבבחינת נוגה (המשפיעות את החיות לכל בעלי החיים והצמחים, על יד המזלות וכל צבא השמים).
בעקבות מעשיהם של "כלל ישראל" שהביאו את החורבן ואת "סוד גלות השינה", ירדו ישראל ממדרגתם - ירידה שבעקבותיה יכול כל חוטא לקבל את החיות לגופו לאו דוקא ממקורות הקדושה. אלא מאותם המקורות שמהם יונקים את חיותם שאר בעלי החיים, וכנאמר "נמשל כבהמות נדמו".
...
הבחירה בזמן הבית וכיום:
עד החורבן היתה ליהודי בחירה רק על התנהגותו המעשית (לטוב או לרע). אבל לא על מקור חיותו (שניתנה ל"כלל ישראל" משפע הפנימיות שלמעלה).
אבל היום, לאחר החורבן, "האדם הוא (גם) בעל בחירה, אם לקבל השפעתו מהיכלות הסטרא אחרא או מהיכלות הקדושה" - כך שענישת ה"כרת" היום,  היא בעיקר נפשית ולא גופנית.
....
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ