שלום וברכה מורי ורבותי!
אם הבנו שכל מה שחסר לנו בחיים בעצם הם בסך הכל אמונה, שקט ושלווה במעשים אותם אנו עושים, כי אנו צריכים להאמין שאנו עושים את הטוב ביותר, בעצם הגענו למצב שבו שמחת החיים מלווה אותנו יום יום ושעה שעה ללא הפסקה.
מה המבחן האמיתי לשמחת חיים?
מה המבחן האמיתי לשלוות נפש אמיתית?
מה המבחן האמיתי למצפון הנקי והטהור האמיתי?
אלו הדקות הראשונות בהן אנו קמים בבוקרו של יום.
האם אתה מסתער על היום החדש?
האם אתה משליך את השמיכה, מזנק ואומר לעצמך: "שוב אני עומד בפתחו של יום מדהים"?
או שאתה פוקח עין אחת, עוצם אותה שוב, פוקח את השנייה ושוב עוצם, ואט אט מתחיל להתרגל ליום המר והנמהר הזה שמנתק אותך מ"כרית החלומות"?
אם אתה מצליח לקום מידי בוקר בהתלהבות ובהתרגשות ליום חדש, הרי שאתה באמת נקי, צח וטהור, הרי שאתה באמת אדם בעל שלוות נפש.
ומה קורה אם בוקר אחד קמת ותחושה מוזרה מלווה אותך?
תמשיך לעצום עיניים, לא לפקוח את העיניים, לא לזוז לא ימינה ולא שמאלה, לנסות לנבור בנבכי הנפש ולחוש מהו הדבר שמטריד אותי.
מיום ליום זה הופך ונהיה קצר יותר, בהתחלה זה יארוך אולי רבע שעה, לאחר מכן זה ירד למספר דקות, ועם הזמן יספיקו לכך שניות מועטות.
"אתמול צעקתי על מישהו שלא כדין", זה יכול להיות האשה או הילד.
"אתמול התנהגתי בבוטות כלפי מישהו וזה לא היה מגיע לו".
"אתמול התעלמתי מזעקתו של דל".
כאשר אתה יודע מה הדבר שמפריע לך, אתה גם יודע איך לצאת ממנו, אתה גם יודע על מה אתה אמור לכפר ביום הזה.
אתה משליך את השמיכה, מזנק מהמיטה, ופוצח ביום חדש, יום מלא בהצלחות, יום שבו אתה מכפר גם על הדברים הבעייתיים מיום האתמול, כי אתה יודע מה מפריע לך ואתה יודע גם איך לפתור את זה.
בצורה כזו מבטחים חיים של גן עדן כאן בעולם הזה, עם שלוות נפש של יום יום שעה שעה.
בהצלחה רבה לכולנו,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.