שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, לילדים מדהימים, מחונכים, נפלאים ומרווים בנחת.
ושימו לב טוב!
בפרשתנו: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית ט, כ). נח נקרא "איש האדמה" אך ורק בגלל שבשעת היציאה מהתיבה, הדבר הראשון אותו הוא ביצע היה נטיעת כרם.
רק רגע, האם אנו היינו קוראים כך לנח?
האם לא היינו מעדיפים לקרוא לו לדוגמא: "מציל האנושות"?
לקרוא לו "הצדיק של הדור"?
לקרוא לו "ההוא שבחר בו הקדוש ברוך הוא יותר מכל היקום"?
התשובה היא: אתה נמדד על פי הצעד הראשון שאתה עושה!
אתה מספר לנו מי אתה על פי הדבר הראשון בו אתה פותח את יומך.
במלים אחרות, יש לנו אפשרות לגרום לילדים שלנו להתחיל את היום בצורה מדהימה ונפלאה.
יש לנו אפשרות לגרום להם להתחיל את החופש, או את הלימודים, או את כל התחלה חדשה שיש לפנינו בצורה המושלמת ביותר, על ידי דבר אחד בלבד, לא נבקש יותר מדאי, נבקש בסך הכל מה יהיה הצעד הראשון.
הילד חזר מהלימודים, אכל ארוחת צהריים, הוא כעת מתחיל את שגרת יומו בבית.
נבקש ממנו חמש דקות לבצע משהו נכון, משהו טוב, לפי הרמה שלו, לפי היכולות שלו, או ללמוד, או לעשות חסד, או לעזור, לא משנה.
כל אחד מה הוא הדבר הטוב שנדרש ממנו, אבל כשקיבלנו על עצמנו את הדבר הטוב הזה, נקיים בו את הכתוב (קהלת ז, ח) "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ".
כשההתחלה טובה, כל מה שאחריה טוב.
שמו של האדם נקרא על פי הצעד הראשון שהוא עושה.
הילד חזר לחופש מהישיבה הקדושה: "בוא נשב ביחד, לימוד של רבע שעה מספיק לנו".
כך, ברבע שעה הזו קיבלנו החלטה איך יראה החופש הנוכחי, איך יראה "בין הזמנים" שלנו.
באותה מידה, כאשר פצחנו חס ושלום וחס וחלילה בצורה שלילית, קבענו לעצמנו מראש את השלילה של מה שיקרה במהלך כל התקופה הקרובה.
כל יום, כל שעה וכל רגע שנמצאים בפרשת דרכים, מתחילים רק את ההתחלה הקטנה והטובה, מבקשים מהנער, מהמתבגר, או אפילו מהילד הקטן לעשות את הצעד חיובי והראשון, ומאותו רגע הוא הופך להיות לא "איש האדמה" אלא "איש התורה", "איש החינוך", איש מדהים ונפלא שמכאן ואילך הוא הולך אך ורק לגדול, ולהצליח ולהפתיע את כולנו לטובה ולחיים טובים ולשלום.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.