שלום וברכה מורי ורבותי!
והלילה כולנו יחד מתחילים לומר בתפילת העמידה את ברכת "ברך עלינו" - מפסיקים לומר "ברכנו", ועוברים לומר "ברך עלינו".
למי שנוהג לומר את אותה ברכה, משנים ומוסיפים "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה".
כלומר, אנו מתחילים תקופה חדשה שבה אנו מכריזים רשמית על החורף.
אבל רק רגע!
כבר ב"שמיני עצרת", ביום "שמחת תורה" התחלנו כולנו יחד לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", אז מה הוספנו ביום הזה שלא היה עד היום?
עד כה רק הזכרנו את הקדוש ברוך הוא בתור גדול שיכול להוריד גשם.
מהלילה אנו גם מבקשים ממנו את הגשם.
מה ההבדל בין להזכיר את גבורותיו של הקדוש ברוך הוא בענין הגשמים לבין לבקש ממנו?
מלמדים אותנו חכמינו הקדושים, זכרונם לברכה, במסכת תענית שהקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל: "אני אוהב אתכם, היינו יחד בסוכות, היינו יחד בשמחת תורה, כולכם חזרתם הביתה מבית המקדש, אבל תזכרו שישנם אנשים שגרים רחוק והם לא מגיעים לבית לפני יום ז' בחשוון, ואם תתפללו על גשם, יש סיכוי שאני איעתר לכם, ובזכות זה ירד להם גשם כבר כשהם בדרך וזה יכביד עליהם ויהיה להם מאוד קשה.
בואו נסכם שאת התפילה הזו אתם מתחילים רק ביום ז' בחשוון, כאשר האחרון שבישראל חזר לביתו לחיים טובים ולשלום".
אבל בסדר, ריבונו של עולם, ואתם חכמי ישראל שהענקתם לנו את ההוראה הזו, האם באמת התפילה שלנו כל כך משנה?
אם נקדים בחמישה עשר ימים את ברכת "ברך עלינו", את "ברכת השנים" ונבקש בהן גשם, האם זה יהיה כל כך "אסון"?
האם באמת הגשם ימהר לרדת?
לא יארכו לפחות חמישה ימים שבהם התפילה שלנו תתקבל ותגיע לשמים ורק לאחר מכן ירדו גשמים?
התשובה היא חד משמעית: לא!
תפילה אמיתית מעומק הלב נענית מיד, אם היא לא נענית, זה רק בגלל שזה יכול לגרום אסון כל שהוא לך המתפלל, אבל כל עוד ואתה מתפלל מעומק ליבך, זה יכול לקרות מיד, ואם זה יכול לקרות מיד אל תתפלל על משהו שיכול להזיק לחבר שלך.
זה נכון לגבי ברכת הגשמים וזה נכון לגבי כל שאר הברכות שאנו זקוקים להן בחיים, תפילה מעומק הלב נענית מיד!
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.