מה שחשוב באמת מזניחים - יום שמחה הפך לאבל

מדור זה נפתח ביום של שמחה והתכוונתי לעסוק בדברים שמחים, ובמיוחד בענין השידוכים כיצד לקדמם ולסייע לכל כך הרבה שזקוקים לעזרה בתחום הזה, אבל המציאות שינתה את הדברים ובמקום שמחה עם ישראל ספג מכה קשה מאוד, אבל ממש, ולא סתם אבל, אלא יום אחרי יום ובאותו מקום כמעט, לפני יום בלבד התבשרנו על התאונה המחרידה בחסיד בעלז שעבר לתומו ברחוב ואוטובוס פגע בו בצורה נוראה, ועתה לא סתם תאונה אמא עם שלשת ילדיה נהרגו במיתה משונה ממש, וכל זאת מבלי שאנו יודעים בשעת כתיבת שורות אלו מה מצב עשרת הפצועים האחרים

איני בא להוכיח, אבל לשאול אשאל. במשך השנים אנו שומעים על עסקנים במיוחד נציגי החרדים במועצת העיר עסוקים בהרבה נושאים ביניהם חשובים מאוד ובעיקר תקציבים מבנים שטחים ועוד דברים כאלו, וכמעט ולא שומעים מן הנציגים שעוסקים בנושא שהוא לדעתי הכי חשוב וזו מניעת תאונות דרכים. לא מדובר כאן באוטוסטרדה, מדובר במרכז העיר בשכונה חרדית מובהקת, ואיך זה שנציגי החרדים שידעו הרבה זמן כי מדובר במקום מסוכן מאוד, לא עשו מספיק למנוע את המצב הזה

אני מבין שצריכים תחבורה ולא רוצים למנוע זאת מן הציבור, אבל כאשר מדובר במקום שהוא כל כך מסוכן, וברור היה כי מה שקרה זה מה שיוכל לקרות, כל יום שלא קרה חגגו כמציאה חשבו שככה זה יהיה לעולמי עד, עד אשר זה קרה, כמו במירון, שנים חשבו שלא יקרה כלום עד שהגיעה מכת המוות

העיסוק במניעת תאונות כאלו הם לא פחות חשובים מתקציבים ומבנים למוסדות חינוך ועוד עניינים כאלו, ואין זו בושה לעסוק בכך. ברחוב החרדי יותר פופולארי להכריז כי השיגו תקציבים, לצערי סדר העדיפויות אצלנו השתבש ומהרבה סיבות. 

המציאות שלאחר התאונה של חסיד בעלזא במקום ההוא לא עצרו את האוטובוסים באיזור עד למציאת פתרון שימנע תאונות כאלו זה אומר דרשני. אנחנו חכמים רק לאחר שכבר קורה אסון, דקה לפני כן אנו חיים על ניסים ומקווים שבכל יום יהיו ניסים. גישה זו היא עקומה

אם המקום הזה מסוכן, ועלולים לקרות עוד אסונות כאלו יש לעצור מיד את התחבורה שם עד למציאת פתרון. אם היו עושים  כך יום קודם היו מונעים טרגדיה שכזו

אני מקוה כי בכל מקום בארץ ילמדו ממה שקרה כאן וישימו דגש יותר על תאונות הדרכים במיוחד היכן שזה יכול לעלות במחירים כאלו, זה הרבה יותר חשוב מתקציבים ודומיהם

חיים שאולזון