קרב בנט-לפיד

מאת פישל קדוש

הפלונטר

הקרב האמיתי שמתחולל בפוליטיקה הוא קרב בנט-לפיד.

ביום ו' נפל בקרב הזה חלל שעונה לשם יום טוב כלפון.

כל הצדדים הלוחמים פועלים בהנחה שהממשלה שועטת לקו הסיום. לפיד פועל להשיג 2 ממחנה בנט שיצביעו בעד פיזור הכנסת, מה שיביא אותו לראשות הממשלה.

בין השאר הטיל את המשימה על שירלי פינטו, פעילת יש עתיד בעברה הקרוב, והיום ח"כ ב'ימינה', והיא כבר מאיימת. בנט מנסה לחסום ע"י סילוקה מהכנסת. רק שכדי להגיע אליה יש צורך לתת את ראשו של יום טוב הנאמן ובנט כדרכו לא היסס לפגוע בנאמנו. הבעיה שצצה: ההתפטרות הבאה שתוציא את פינטו, היא של שקד, שמסרבת לזוז.

גם הפרשת שיקלי נועדה לאותה מטרה: להוציא מהראש לח"כי ימינה רעיון להצביע בעד פיזור הכנסת.

המשבר עם מנצור עבאס מגיע מאותו מקום. בנט דחף את רע"ם לפזר את הכנסת וכך היה ניצל, אך לפיד בלם אותו.

עוד קרבן בקרב בנט-לפיד היא, "היועצת", שמרית מאיר, מי שדחפה את בנט לעבר לפיד, ומשנפלה הכרעה נגד עמדתה נאלצה לפרוש.

שני אירועים ביום אחד שמסמנים את הסחרחורת בה נתון בנט שנלחם כמו חיה פצועה על חייו הפוליטיים, אחרי שהבין שפרוייקט 'ממשלת השינוי' היה כשלון צורב, כפי שנתניהו חזה, נגד דעת רבים בליכוד. מה לעשות ביבי 10 מספרים מעליהם.

הליכוד אגב מעדיף את לפיד, משתי סיבות: 1. בלי ראשות הממשלה בנט ייעלם מהמפה ומרבית קולותיו יעברו לליכוד ולסמוטריץ (שלאחרונה משדר 'ממלכתיות', בפזילה למצביעי בנט) ויגבר הסיכוי ל-61.

2. לפיד הוא יריב החלומות של ביבי, וההערכה שיוציא לקלפיות את מצביעי הליכוד הפסיביים. אלקטוראט ששווה מנדטים רבים, והשמאל קיים "בזכות" עייפותו.

בנט מעדיף לזגזג לממשלה ימנית (המגעים שמנהלת שקד מייצגים גם את בנט), ונתניהו נוטה לקבל. אלא שהליכוד ברובו נגד צירוף בנט ושקד, על אף שהוא מוכן לקבל את סער.

זה הפלונטר, שמייצר את הדראמות של השבועות האחרונים, וכנראה גם של הימים הבאים.