החוצפה של בנט אינה תלויה בנכונות שיטת הרש״ב

 שלום לרב חיים היקר,

ראיתי מספר מגיבים (וגם אתה אחד מהם) לדברי בנט שכביכול הרצל צדק והרש״ב טעה עפ״ל. אבל כולם כתבו להראות שרש״ב צדק.

לע״ד אין צורך להגיע לזה כדי להכות על קדקדו של בנט.

כמו הרבה נושאים, גם הסיפור של הציונות מורכב. החילונים רצו להקים מדינה חילונית באה״ק ריקה מתורה ומצוות (וזאת הרבה זמן אחרי שהחרדים עלו לארץ ישראל בקבוצות שונות, תלמידי הגר״א, תלמידי הבעש״ט וכו׳, אבל ספרי ההיסטוריה החילונים החליטו שהציונות מתחילה עם החילונים, וזאת מתוך מגמה שיחשבו שהם אלה שהקימו את המדינה), וגדולי ישראל נחלקו אם לשתף איתם פעולה כדי שהמדינה היהודית לא תהיה חילונית ריקה מתו״מ, או שיש לקיים אל תלך בדרך איתם. מי צדק בסוף? קשה להכריע כי המציאות מורכבת.
אבל החוצפה של בנט היא שבמקום לדבר על הרצל ולמצוא לו בר פלוגתא מאנשי שלומו (ולא חסרים מתבוללים וטמאים שהתנגדו לציונות), או לחילופין לדבר על הרש״ב ולמצוא לו בר פלוגתא המתאים לו (ולא חסרים צדיקים וקדושים שסברו שיש לשתף פעולה עם הציונים), הוא ערך השוואה בין הטמא לבין הטהור במטרה לקבוע שהטמא צדק.