רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 25 במאי 2022

ההפרש בין דת לתרבות. המשך ליקר ששאל

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

לאשר יקרו שאלותיך בעיני, אשוב אדברה מִפְעָלוֹת קב"ה במסירת התורה בחיינו אנו (כהנוסח המלמד תורה, בהווה).

צריך הדבר להאמר. הגם שכבר נאמר ושונה ושולש כאן ידועני שקשים הדברים להיקלט ומחוייבני לשוב ולבארם ולהוכיחם שוב ושוב. אגב, זו הסיבה הראשונה שאני חוזר וכותב דברים שכבר כתבתי, כי בידוע שצריך לחזור על דברים כו"כ כדי שיכנסו ללב וכנודע מהלובביצ'ר זצ"ל. הסיבה השניה - האמיתית, למי שעוקב אחרי כאן - היא שמתרבים והולכים הקוראים כאן, והחזרה והלינקוק נועדו לפתוח פתח לקורא חדש. יכול להיות שעבורך הידיעה שלמעלה מאלף שנים נהגו בעם ישראל שלא להניח תפילין כבר משעממת, אבל דע לך שיש כאן קורא חדש שממש מתעלף ברגע זה ובטוח שאני סתם ממציא ומסלף. אפילו קוראים וותיקים אינם אוחזים ראש שהבאתי כאן ציטוטים מהראשונים ומהגאונים להוכחת הדברים ועדיין יחשבו שאני דובר באופן כללי ולא מוכח - אם לא שיחפרו כאן היטב.

מי שיעבור באופן מסודר על כתיבתי כאן ימצא מקורות רבים למה שאני כותב וכשאני מביע דעת עצמי, אני נזהר לומר שזו פרשנותי. במצטבר, הבאתי כאן עשרות דוגמאות לכך שהתורה מתחדשת בכל עת ועדיין לא הבאתי אפס קצם של ההוכחות. במקרה אני כותב עכשיו על הזוהר ושוב נוכח בל"נ בדבר הפשוט הזה.

תורף הדבר הוא שהקב"ה מלמד תורה לעמו ישראל (מו"ר ר' משה שפירא זצ"ל היה אומר שההבדל היחידי הוא שבימינו התורה אינה נכתבת).

חייבים להקדים שלא כל דבר שאנחנו עושים הוא אכן תורה - הגם שעושים זאת רבנים וכל הציבור הקדוש, עדיין אין הדברים תורה כלל.

בוועדת החקירה לאסון מירון תהו השופטני האם העליה לרגל היא דאורייתא או דרבנן, ונאלצו להודות להם שאין בזה שום כלום, מלבד שכך נהגו. מי שזוכר יודע שהמאיץ הגדול של המצווה המחודשת הזו היו 'הסעות הופמן ובניו' (בדיוק כשם שמצוות חנוכה בסופגניות, הן המצאת האופים). אצלנו גם התנהגות שטותית ומטופשת (כמו זריקת מגבות על מדליק נרות חנוכה) הופכת להיות 'מנהג'.

לא רק החילונים מייחסים בטעות לשטריימל עניין דתי (ובשל כך החריגו אותו מהחוק ומאפשרים לנו לצער בעלי חיים), כשבפועל זה עניין תרבותי ולא דתי (בכל אופן לא יותר דתי מכובעי הלבד שנוהגים הליטאים. וכי כל הגנגסטרים בסרטים מקיימים מצוות היהדות שלא לידיעתם??). אנחנו כנראה מערבבים בין תרבות ואופנה לתורה ודת.

הנה לאחרונה התפרסם ששר התורה אמר שאין עניין תורני כלל בקריאת שם אחר הנפטרים (כפי שכתב כאן החרדי בעולמו שהדבר לא נהג בישראל לאורך הדורות כולם ושאינו מחז"ל כלל) והסיבה היחידה שנוהגים כן היא משום כיבוד הורים (החיים. לקיים רצונם - השגוי). הסכיתו ושמעו. ר' חיים שהיה מרא דשמעתתא בנושא השמות וקבע מהו שם ומהו שאינו שם (מעניין ממתי זונדל, געצל, זלוטה וכדו' הם שמות), אומר מפורשות שהכל סתם הרגל בלתי נשלט של הורים. לא החרדי בעולמו המציא את זה!

אני יודע שאני מקומם עלי עכשיו רבים וטובים ומתנצל מעומק ליבי על כך, אבל מה נרוויח אם אכסה גם מכם את האמת?? שלא תבינו לא נכון. איני טוען שהדבר חסר ערך ושאינו מסורת, רק שזו מסורת חדשה והקשר בינה לבין התורה נפתל ואינו מוסמך.

הובאה כאן התרעומת על סאטמר שלא נהגו הדלקה כלל (ואף היו נגד) וכיום התהפכו ועושים הדלקות משל עצמם. הישר בליבו יודע שכן הדבר אצל כולם. מעולם לא נהגו הדלקות בעם ישראל ולא שמענו כזאת (אצל הגויים דווקא כן) והילולות המוניות אוזרחו כאן ע"י אחינו בני עדות המזרח, שהורגלו כן במקומותיהם. בזמנים ראשונים לא קמו החכמים נגד זה, משום שהדבר היה כרוך גם בהתחזקות בתורה וביר"ש המונית ומי שנהו אחריו היו בין כה פשוטי העם ולא עלה על דעת אנשי תורה להסתפח בחינגות אלו. אבל משנהו אחרי הדברים גם מי שעושים ברגיל בזמנם דברים טובים וחשובים מזה, התנגדו לכך מאוד בישיבות (ליטאיות כחסידיות).

גם הרבי מלובביץ' זצ"ל התיר זאת רק מטעם 'עת לעשות לשם הפרו תורתך'.

גם מי שמתבונן בסרטים שהובאו כאן משנים עברו (דוגמה1 דוגמה2 דוגמה3 דוגמה4) רואה מראות אשר לא יאומנו שחרדים שותפים בתערובות כאלו.

כיום, לרבים נדמה שהילולת מירון היא חלק מהיהדות ויש שחקנים שעושים פרצופים והצגות כאילו זו עבודת קודש. אכן עבודה יש כאן - בעיניים!. אבל השם יראה ללבב והמרקדים ומטפחים לקדושת רשב"י, בוודאי מתכוונים להגביר יראתם ואהבתם ומשמים מערים רוח קודש על כל הבא ליטהר. ואשרי העם שככה לו.

כלומר, שצריך להפריד בין המושגים השונים: הקבלה, רשב"י, הזוה"ק וההילולה. אנחנו מחברים הכל לסלט אחד גדול - ולא היא. אנחנו נתמקד בזוה"ק ובל"נ אכין כתיבה עם ציטוטים ומובאות מגדולי עולם ונראה שדעתם היתה שונה בתכלית מהאמיתות המקובלות כיום על כולם.

 

חרדי בעולמו


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.