מאת: חרדי
בעולמו
אחרי כתבי כאן שבעם ישראל נהגו לפחות אלף שנה שלא להניח תפילין קבלתי תגובות מופתעות ונדהמות. בשל כך, ארחיב כאן בכמה מילים. אצטרך להביא מקורות ולמי שאין סבלנות, מומלץ להצטרף הפעם, לבני הדעת שנוהגים לדלג על כתיבתי כאן.
ראשית, יסולח לי אם אומר, אבל אני המופתע והנדהם. איך ייתכן שדברים גלויים ומפורשים כאלה נעלמו מעיניהם ודעתם של רובנו. מוזר בעיני. ניגש למקורות.
במסכת שבת (בשני
מקומות. לג וקל. ע"ש כי אכתוב במשותף על שני המקורות) מובא בגמ'
תניא ר"ש בן אלעזר אומר כל מצווה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודת כוכבים ומילה עדיין היא מוחזקת בידם וכל מצווה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם, דא"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, מאי היא? אמר אביי שלא יפיח בהם, רבא אמר שלא יישן בהם, ואמאי קרו ליה אלישע בעל כנפים? שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל, שכל המניח תפילין על ראשו, יקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק וראהו קסדור אחד, רץ מלפניו ורץ אחריו, כיון שהגיע אצלו, נטלן מראשו ואחזן בידו, א"ל מה בידך? אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה לפיכך היו קוראין אותו בעל כנפים.
ובתוד"ה כאלישע כתב ואין תימה על מה שמצווה זאת רפויה בידינו שגם בימי חכמים היתה רפויה
הרי לנו שמימות 'חכמים' ועד לזמנו של התוס' היתה מצווה זו רפויה בידם.
בהיות ויש מחלוקת האם המצווה רפויה בגלל שלא מסרו נפשם, או ההיפך, שבגלל שלא מסרו נפשם , לכן המצווה רפויה, הקפדתי לכתוב שזה מינימום אלף שנה (מימות 'חכמים' ועד ימות התוספות). כמובן שאם הפרוש הוא שזה לא סיבה אלא סימן, אז אי אפשר לדעת ממתי (משום שאי אפשר לדעת באיזו מ'שעות הגזירה' התחיל הזלזול).
גם בעלי תוספות אחרים וגם ראשונים נוספים נוקטים כולם בפשטות שמצווה זו רפויה בידינו כפי שכתבתי כאן. למשל, ברשב"א כתב 'דמועטין בישראל מניחין תפילין'. והמאירי כתב שקצת חכמי ישראל נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליו"כ, אחרי התשובה והווידויים. השר מקוצי (מבעלי התוס'. מוכר כבעל הסמ"ג. חי כמה דורות אחרי ר"ת) השתבח בכך שהשיב רבבות מישראל למצוות תפילין. (וכל זה על נשואים. על רווקים היתה הסכמה שאינם 'בעלי גוף נקי' ולכן אסור להם להניח תפילין. אגב, לדעתי נותרה 'שכבה ארכיאולוגית' מתקופה זו, בכך שעד היום נהוג שתפילין דר"ת מניחים רק נשואים)
ובשיבלי הלקט (שצ"ב) כתב 'מיהו עיקר טעמא דלא נהגו ולא החזיקו בו העולם הוא משום חשש גוף נקי' ושם הביא שתפילין צריכים גוף נקי מהעבירות.
יש כמובן, מקורות רבים נוספים שנוקטים בפשטות שמצוות תפילין אינה נוהגת, אבל כמדומני שאין ספק היסטורי שזו המציאות ואין צריך לפורטם, כי רבים הם.
אם מישהו מופתע מהמידע הזה, זה רק מחזיר אותנו לנושא ההיסטוריוגרפיה החרדית. משום מה פשה הנגע הזה, של אי אמירת האמת, בכל מה שלא נוח או לא נעים לנו. אולי חושבים החושבים שאם מישהו ידע שעם ישראל לא נהג תפילין הרבה שנים, אז זה יחליש אותו במצוות תפילין כיום?? אולי.
כפי שיש מצוות שנהגו
זמן מה וזמן אחר לא נהגו (הבאתי כאן דוגמאות), כך יש מצוות שמתחדשות עלינו. יש גם מצוות
שנהוגות כיום כמצוות עשה דאורייתא והדבר פשוט למבין שהן התחדשו בזמן מובחן.
יתר על כן, יש איסור שֶׁרוֹוֵחַ כאיסור החמור בתורה, בעוד בפועל אינו בכלל המצוות כלל וגם בגמ' ובחז"ל משקלו (באגדתות) אינו רב (יחסית, כמובן). אמנם בזוה"ק החמיר בו מאוד, אבל זה בוודאי אינו הופכו לאיסור שבתורה. ק"ו בן בנו של ק"ו שאינו מגיע לקצה קצהו של איסור לשון הרע, שהח"ח מנה בו למעלה משלשים איסורי לאוין, עשין וארורים. איך דילג בקפיצה על 'שלש חמורות'? נראה שכאמור, יש מצוות שיש להן מזל ויש מצוות שממש אין להם. אמנם המודעות ללשהר"ע עלתה מאוד מאז הח"ח, אבל עדיין לעומת חומר האיסור, העולם נוהג בזה קלות מופלגת לעומת האיסור הנ"ל.
האם יש לזה השלכות
מעשיות? כמובן שלא. עמישראל מקיים את המצוות כפי שנהוג באותו זמן. 'וחיי עולם נטע
בתוכנו'.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.