ישפוט הקורא,
גם אם אינכם מסכימים כי חסידות ויז'ניץ היא זאת שהתחילה את עידן השלום בין החצרות, תהיו חייבים להסכים לכך שהשלום בין החצרות בויז'ניץ חזק ויציב, וזה אולי השלום שהכי הוכיח את עצמו מבין כל החסידויות שהשלימו בעשור האחרון, האדמו"רים מגיעים אחד לשמחות של השני, רוקדים יחד, נפגשים, וגולת הכותרת היא כמובן, השקט בעניני הירושה, המוסדות והבנינים, כשאף צד לא הוציא שום צוואה, דין תורה וכדו', (ע"ע סאדיגורה).
בתקופה האחרונה נראה כי השלום והאחדות בויז'ניץ עומדים על כרעי התרנגולת ונמצאים על סף פיצוץ, כשמדובר באפקט דומינו, שלא יוכל להעצר.
כידוע לכל לאחר פטירתו של ה"ישועות משה" החליטו שתי הבנים כי עניני הירושה והמוסדות ישארו בתוך החדר, ולכן לא הרבה יודעים שויז'ניץ שיכון קיבלו/לקחו את כל בניני המוסדות בכל העולם!!! הבנין היחיד שנשאר בידי ויז'ניץ מרכז הינה בנין בית המדרש במונטריאול, שם רוב בני הקהילה בעת הפילוג – בשנת תשס"ז - השתייכו לויז'ניץ מרכז.
לפני כחודשיים ביקר במונטריאול ר' יעקב מרדכי הגר אב"ד ויז'ניץ אלעד ובנו של האדמו"ר מהשיכון, ר' יעקב מרדכי התאכסן בבית נאמנו ויד ימינו שמעון הערצל, אז הוחלט לתבוע את בנין בית המדרש במונטריאול, מידי ויז'ניץ מרכז, בדין תורה! בכך למעשה הופרה ההחלטה שהוסכמה בשעתו, לא לפרסם צוואות, דיני תורה, וכדו', ולשמור על השלום והשקט.
במסמך הדין תורה נקראים רב הקהילה וראשיה לדין תורה כמצו"ב.
כל הריב ומדון מנוהל ע"י שמעון הערצל, וגעציל פעלדמן חתנו של יואל דוד וועבער ממונטריאול ונכדו של חיים משה פעלדמן, וממומן ע"י ר' יעקב פלדמן מבארא פארק בנו של הנגיד ר' חיים משה.
לכאורה על פניו מתכון חמור להידרדרות חמורה, מעין פתיחת פנדורה לכל נכסי ויזניץ וגיררותם לבתי דין ומשפט, וכל זה בהוראה ישירה ועקיפה של הרבי משיכון לכאורה, כי באם הוא היה מתנגד הלא היה עוצר הדבר? ומדשתקי קמשמע לן דניחא ליה דליעבד פילוג ומחלוקת.
ויש להתבונן בעומקה של הענין, הלא דבר היא מלבד הבנין הקטן במונטריאול לא קבלה צד מרכז ויזניץ ולו אגורה שחוקה. עשרות בנינים מפוארים בתי כנסיות ובתי מדרשות, בתי חינוך ובתי ספר, בתי אבות ומעונות יום, ישיבות וקריות חינוך בכל אתר ואתר, בית העלמין אשר מזרים מידי יום ביומו מאות אלפי ש"ח טבין ותקילין, על הכל וויתרו כביכול במרכז ויזניץ, והכל בכדי שלא יגיעו לדין תורה, למרות שבדין תורה לפי הצוואה הרשמית מנושל האדמו"ר מהשיכון מכל וכל חוץ מההשטריימל (ע"מ שיזכרהו...)
אך ישנו איש אחד מורם מעם, אשר בלתי ניתן להבין אותו בעיניים גשמיות אשר השליך את יהבו על ה' מתחילת המערכה, ולא מפסיק מלוותר על צעד ושעל העיקר שלא יגיעו לידי בתי משפט ודין תורה.
הלא הוא האדמו"ר מויזניץ מרכז, אשר צד ויזניץ שיכון לא הפסיק ולו לרגע קט במלחמה ודה-לגיטמציה כנגדו, אך לפלא הגדול האיש אשר הם מנסים לשווק כאיש מידות אבל כאן נודע הדבר למפרע אשר הנו איש חמודו(נ)ת כביכול, מתגלה לעין כל כאיש אשר לא מוכן לוותר לאחיו אפ' כמלוא נימה, יש לו הכל בכל מכל כל, אך את המשהו הקטן שקיבל אחיו זה גם מצווה לנשלו!! כאן המקום לציין שלגבי קרטשניף וביאלא ידע היטב הדק שצריך להגיע לפשרה ולשלום...
אך לא אלמן ישראל, ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור, זכה דורנו שהאדמו"ר מויזניץ מרכז, בכוחות על טבעיים, מנווט את דרכו הק' בחכמה בינה דעה והשכל, ועושה כל טצדקי שבעולם לא להיגרר למחלוקת, לב"ד, ולהבדיל לבתי משפט וערכאות וכדו', מיד בהיוודע לו הדבר, על אתר ציווה לחסידיו עוד בשלהי חודש אלול כאשר הגיע המכתב הראשון עם ההזמנה לד"ת, ציווה לעשות ככל שביכלתם להגיע לפשרה עם הקוזק שנגנזל כביכול, יהיה מה שיהיה!!
וכך במשך הזמן ניסו בני קהילת ויזניץ מרכז במונטריאול להגיע עמם לפשרה, אך הללו דבקים בשליחותם, לא ולא רק לדין תורה יהיה מה שיהיה. בצר לו טלפן האדמו"ר מויזניץ מרכז לבן אחיו רבי חיים מאיר, אשר נתמנה בנתיים לכהן בשיכון, הלה אכן הגיע ושם ביקשו האדמו"ר מויזניץ מרכז, הנה עסקני חצר אביך מנסים בכל דרך לדרדר את הדברים לפי פחת, אין לי חשק ואיני מתכוון להיגרר אחריהם, ושידל אותו גם להילחם כנגד מחררי הריב ומדון, אשר רק יגרמו לבושת פני אביו כאשר יוודע הדבר בכל העולם כלו שאביו לא מסוגל לוותר אפ' במשהו, ואכן רבי חיים מאיר הקשיב לקול דודו אשר נאמר בחכמה יתירה, ועל אתר הורה לאותם מחרחרי הריב במונטריאול לבטל את התביעה בבית דין, ולהגיע לפשרה, כאשר בימים אלו אכן הגיעו צד הקוזק שנגזל עם בני קהילת ויזניץ במונטריאול לעמק השווה ולפשרה לפנים משורת הדין. וכך ניתן לסיים פרק זה "מלך שהשלום שלו",הלא כ"ק האדמו"ר מויזניץ מרכז, ואידך זיל גמור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.