איזהו חכם? הרואה את הנולד (ד)

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

את המאמר הקודם סיימנו בהצבת השאלות (כתלמיד הדן) שצריכות להישאל ובעיקר צמצמנו לשאלת הבסיס: עד היכן צריך לחשוב קדימה ומי הוא זה שצריך לעשות זאת. כן הרחבתי בשאלות נוספות והרוצה יע"ש.

מהתרשמותי עד כה, הושוו בזה דעות הזרועות הפוילטיות-עסקניות והפויליטיות-מועצגתיות, שהדבר החשוב היחיד הוא האתנן שהם יכולים לקבל עבור השתתפותם בכנסת המינים ובשלטון הכופרים. ראינו כאן כוכ"פ שההתנהלות הפויליטית מונעת משיקולים קצרי טווח. זכורה לרע גם התנגדותם הגורפת והמתמדת של חכ"ינו כולם להטלת פיקדון על בקבוקי השתיה, מפני שהציבור החרדי צריך להסתכר בשתיה ממותקת בשבת (וְהַטְרָחָתָם להשיב בקבוקים הנה רדיפת הדת ואנטישמיות, כמובן). אמנם עיוות זה תוקן בס"ד כשקמה עלינו ממשלת הזדון, אבל את הבושות בכך שהראנו גלוי לכל העמים שכל שמעניין אותנו זה הטווח הקצרצר ביותר ולא שיקולי אחריות, את זה כבר לא ניתן להשיב.

בכלל, העיסוק בעולם טבעי וירוק נתפס אצלנו כמשהו 'שמאלני'. נכון שבעולם אכן נחשב העיסוק בשיפור העולם למשהו שמדאיג את השכבה הסוציואקנומית הגבוהה וזאת משום שהעניים טרודים בענייני חומר ואינם פנויים להוגיע מוחם במשהו שהוא מעבר לצרכי הקיום הבסיסיים שלהם. אבל ראוי היה שאנחנו נוביל כל דבר שהוא מוסרי ואחראי וחבל שאנחנו במיקום בו אנחנו נמצאים.

בתוך ההערות הועלתה השאלה אלו סוגי משרות יהיו קיימים בעוד 20 שנה. רוב העולם אינו אוחז את המציאות שממש מעבר לדלת ונדמה לאנשים שמה שהיה הוא שיהיה. הנכון הוא שלטווח כזה לא יהיו נהגים, מזכירות ועוד 50% מהמשרות מהם מתפרנסת כיום השכבה התחתונה (אנחנו והערבים). אתם עדיין רואים סביבכם מזכירות בכל מקום, אבל חשבתם כמה משרות-מזכירות נכחדו מן העולם? עד לא לפני הרבה זמן קופ"ח החזיקה אלפי מזכירות רק בשביל לטפל בהפניות לרופאים ובתי"ח, כיום הדברים נעשים דיגיטלית. עדיין יש מזכירות אנושיות שעונות לנו וקובעות לנו תורים, אבל הדבר הזה נכחד והולך. רוב מוחלט של הזמנות התורים וכדו' נעשים ללא התערבות/השתתפות כוח אדם. אותו הדבר עם הבנקים. פחות ופחות אנשים מגיעים פיזית לבנק (איני מצליח להזכר מתי בקרתי אישית בבנק לאחרונה. ברוב סניפי הבנקים אין בכלל כסף פיזי).

כל השאלות העולות כאן הנן לטווח הקצר-בינוני וכמובן שיש קשות ועמוקות מהן לטווח היותר רחוק. יש גם שאלות מסובכות ומורכבות יותר, של השלכות מרחיקות לכת של התפתחויות מדיניות ואזוריות צפויות על הציבור שלנו, על דרך מחייתו, על ההשפעה על דרכי חינוך הבנים והבנות. מה הסיכוי של ערכים להחזיר בתשובה, כאשר המעמד החברתי-תרבותי שלנו יהיה טיפל'ה מעל הסודנים. זו היהדות בה נתפאר??

תחשבו רגע מה היה קורה אם לפני שנים היה 'נציב הדורות הבאים' משרטט את התפתחות העולם כפי שהיתה בסופו של דבר. את התפתחות המדע, את הקדמה הטכנולוגית ואת ההתחלנות הגורפת של עמי המערב. נניח, שהיה הדבר מונח לפני חכמי ישראל בדורות ההם, האם היה מוטל עליהם לחשוב על דרכי חשיבה ועבודת השם שיחזקו את העם ויביאו למצב בו לא רובו יפול שדוד לחילוניות המכרסמת?? תארו לעצמכם שניתן היה למנוע ולו רק מחצית מאובדן העם למולך האפיקורסות, האם שווה הדבר להשקיע בו? האין חובה לעשות זאת? האם זו חובה הלכתית או חובה מוסרית?

אין לנו אפילו קצה מושג כמה מיליוני יהודים איבדנו רק בגלל שהתעקשנו לחשוב-כמו-אתמול. כשיהודי נפגש בתפיסת מציאות תורנית שנראית בעיניו כסותרת את המציאות האובייקטיבית והמדעית, מה יעשה בר דעת ולא יחטא?? ב"ה שלא המשכנו ללמד שהארץ מישורית ושהשמש סובבת סביבה. כמה מתוך הקהל שלנו היו נשארים איתנו, אם היינו ממשיכים להתעקש על כך??

איני יודע מה יחשבו הדורות הבאים על האבולוציה, ק"ו בן בנו של ק"ו שאיני יודע מה יהיה מקובל בציבור החרדי בעוד מאה שנה בעניין. כל שאני יודע הוא שהגאון הגדול, בכיר ובחיר תלמידי החזו"א, הרב גדליה נאדל זצ"ל, אחז שאין סתירה בין תפיסת האבולוציה לתורתנו הקדושה. איני נכנס כאן לנושא (ומן הסתם גם לא אכנס אליו בעתיד), אלא כמראה מקום שאפשרי להיות יהודי כשר למהדרין, גם כשאתה חושב שהאבולוציה הנה תיאוריה מדעית מקובלת.

כאמור, איני נכנס לגופם של דברים, רק מעיר שתפיסות משתנות עם הזמנים (והבאתי כאן דוגמה) והשאלה היא האם אנחנו צריכים להתקבע במה שחשבנו עד כה והאם חובה לחשוב קדימה על אלו השלכות יהיו לגישה מקובעת על הדורות הבאים.

עיקר ענייני הוא לא מה קורה בעולם ואיך העולם יתמודד יותר או פחות בעזרת חיזוי עתידים. השאלה היא האם אנחנו נמשיך לחשוב רק על ההווה והעתיד הקצרצר (בהסתמך על היסטוריוגרפיה אינטרסנטית) או שנתגבה ונחשוב כמתוקנים שבבני האנוש.

על חלק הס"ד שבדבר, צריך כמובן להתפלל.

 

חרדי בעולמו