רגעים של השבוע - פרשת ויגש
א. והגדת לבנך
"מאיזה
חומר היה עשוי הכיסא עליו ישב המשנה למלך מצרים, יוסף הצדיק"? "כמה שפות
הוא דיבר? וכמה פעמים הוא נפגש עם אביו במצרים, לאחר שלא התראו 22 שנה"?
אלו
רק מקצת הנושאים המרתקים השבוע בפרשתנו, ואת התשובות המעניינות יכול כל
אחד למצוא באגדות חז"ל השונות המופיעות ב'מדרש'; מקצתם מביא לפעמים רש"י
הקדוש, אך רובם מפוזרים בספרי מדרשים שונים. זכה דורנו, וישנם ספרים רבים
שבהם נאספו מדרשי חז"ל על פסוקי התורה.
ליל
שבת קודש, מטבע הדברים נערכת הסעודה בשעה מוקדמת יחסית. עם כוס תה חם,
כשבחוץ יורד לו שלג טרי, אי אפשר לתאר את האווירה והתועלת בסיפורי אגדות
חז"ל, אותם שותים הילדים בצמא והם נחקקים לנצח בלבם, ומחדירים בנשמתם יראת
שמים ואהבת התורה. ומה שחוויתי וזכיתי בתור ילד בשולחן שבת אצל הוריי
שיחיו, אני משתדל בס"ד לנהוג כך עם ילדיי שיחיו.
במסגרת
'חברת תהלים', הנערכת לילדי בית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה' בשבת
אחר-הצהרים, הייתי מספר לתלמידים מדי שבוע סיפור חסידי כללי, אך מזה מספר
חודשים שיניתי את הרעיון, ואני מקריא בפניהם מדרשים על פרשת השבוע;
ומהתגובות הנלהבות של הילדים היקרים, אני מבין כמה הצעד נכון.
ולשאלות
שבתחילה: הכיסא היה מאבן ויוסף ריסק אותו בבת אחת, כדי להראות את כוחו מול
אחיו הגיבורים; הוא דיבר 71 שפות, ועם אביו יעקב נפגש במצרים פעמיים
בלבד...
ב. שליח יוצא לשליחות
יום
רביעי בשעה המתקרבת לחצות הלילה. בהתוועדות חסידית הנערכת לכבוד חג הספרים
ה' טבת, מפתיע הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, כשהוא מספר על משפחת דרוץ
ה'יוצאים לשליחות'. המשתתפים מגיבים בשמחה, מרימים שוב את כוסית ה'לחיים'
ומאחלים מזל טוב מכל הלב.
הרב
לוי יצחק דרוץ מתכבד לומר לחיים עם הציבור, ומתוך התרגשות הוא מספר
שמשפחתו זכתה לקבל שליחות חדשה, כתוספת על התפקידים החשובים שהוא ורעייתו
נושאים בקהילה, ובקרוב ממש הם יעתיקו את מגורם לשכונת 'קורקינו', בה יפתחו
בע"ה סניף 'בית חב"ד' ויפעלו דרכו למען יהודי המקום ועם הגרים ב'חמיקי'
המפורסמת שלידה.
הרב דרוץ
פעלתן מאז ומתמיד, אני קולט איך הזמן רץ מאז התחתן עם בת ידיד משפחתנו ושכן
של הוריי שיחיו במשך מספר שנים - הפרופ' ר' מנחם מענדל קריצ'בסקי היקר,
ויחד עם רעייתו הקימו בית חסידי נפלא. אך הם לא מסתפקים במה שיש, אלא
בודקים מה עוד אפשר לפעול ולעשות למען יהודי מוסקבה. דוגמה ומופת!
ג. האמת שהתגלתה לאחר הלוויה
כשעה
לפני כניסת השבת שעברה, הגיעה אליי תמונה, בה נראית לוויה הנערכת תחת שלג
ורוחות עזות, עם מניין מדויק של מלווים יהודים, ובצד התמונה התנהל טקס צבאי
רשמי ומכובד לכבודו של הנפטר. על אף סקרנותי, הזמן היה קצר מדי כדי לברר
את פרטי הסיפור, ולהמשכו המרתק והמרגש נחשפתי רק אתמול.
היה
זה הלווייתו של יהודי פולקובניק מכובד, הנשוי ליהודייה, שגר במשך שנים
בעיר 'קלינינגרד'. עם פטירתו, פנה בנו, שגם הוא בעצמו איש צבא מוערך תושב
מוסקבה, אל ידידי היקר מר נתן עקיבייב הנכבד, וביקש עזרה כדי שלאביו תיערך
לוויה יהודית עם כל הנהוג, במקביל לטקס הרשמי שיערכו לו מטעם צבא רוסיה.
הכל נעשה ביעילות ובמסירות, ובמזג אוויר סוער נטמן הנפטר ברגבי עפרה של
קלונינגרד - 'קינגסברג' הגרמנית לשעבר.
לאחר
הפלישה הנאצית ביוני 1941 לשטחי ברית המועצות, בפיקודו של הקצין הנאצי
קורט כריסטמן ימ"ש, החלו לאסוף את היהודים בעיר קרנוסדר, ורובם ככולם נרצחו
בדם קר על קידוש השם בהוראתו הישירה. אחת מהיהודיות תושבת העיר קיבלה עצה
להחליף במהירות את שמה ושם משפחתה לשם רוסי רגיל, והצטרפה לגור בדירה של
מכרים רוסיים, וחייה ניצלו בזכותם.
בת-בתה,
היא כלתו של הפולקובניק שנקבר. לסיפור כולו התוודע בנו, שהתרגש מכל מה
שעשו לכבוד אביו, והוא פתח מיד במחקר על שורשי המשפחה, וכך נודע לו להפתעתו
העצומה, כי אשתו יהודייה כשרה וכך גם ילדיו! והכל בעקבות כך שזכה לכבד את
אביו בלוויה יהודית, לאחר שהופנה אל בני היקר שליח הרבי בקלינינגרד ר'
אברהם ברוך שיחי', שערך את הטהרה והלוויה כדת וכדין ובמסירות נפלאה.
ולתמונת השבוע שלי: להתחבר ל'ימים ההם'
כילד
ירושלמי, רגיל הייתי לצעוד בסמטאות הישנות בירושלים העתיקה, ולהתחבר
לשורשים העתיקים שלנו. ואם זה בכל השנה, הרי שבחגים זה מרגש במיוחד; דרך
רחובות אלו, עלו היהודים לרגל לבית המקדש, כאן התהלכו הרומאים ששרפו את בית
אלוקינו והרגו את אבות אבותינו, ומזווית זו אולי ראו את האור שיצא מבית
מקדשנו.
באמצע ימי חג החנוכה,
פרסמה עיריית מוסקבה ידיעה קטנה אך מרגשת: לכבוד חג החנוכה אנו מגלים, כי
לפני מספר חודשים בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במרכז העיר מוסקבה, התגלה
סביבון יהודי העשוי נחושת, ועליו מוטבעות האותיות היהודיות: נ ג ה ש (נס
גדול היה שם).
לא צוין היכן נמצא הסביבון כעת וכיצד אפשר לראותו, אך מיקום החפירות פורסם במדויק.
במוצאי
שבת שעבר, לאחר הדלקת נרות וסעודת 'מלוה מלכה', יצאתי יחד עם משפחתי אל
מקום החפירות, ואת הרכב ומעליו מנורת חנוכה חשמלית לפרסום הנס, החניתי ליד
הבניין שבחצרו נמצא הסביבון, בניין אשר שימש בשעתו כבית כנסת נסתר בתקופות
הקשות. סיפרתי לבני המשפחה על החיים היהודים שהיו כאן, יחד דיברנו על
הילדים היהודים ששיחקו כאן ממש לפני 200 שנה עם סביבון ליד נרות החנוכה
שהדליקו האבות. רדיפות ותקופות קשות שעברו על עמנו כאן ברוסיה, והנס הגדול
של תחיית היהדות בריש גלי. בימים ההם בזמן הזה!
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.