זו נוסח ההודעה הקולית הטלפונית, שהיו אמורים לשלוח בימים האחרונים לכלל חסידי גור בכל קצוות תבל. הודעה זו לא נשלחה, למרות שאך באחרונה הכריז הרב איצ'ה מאיר טאומן בבית המדרש הודעה: "צא החוצה ותגיד להם את האמת"
משכך ההוראה כך יש לנהוג. לכן, אני כאן חושף לכם את האמת, ורק את האמת. ותשבי רגע לפני שאתם קוראים את השורה הבאה: לפני כחודש בשעת ערב מאוחרת נצפה לא אחר מאשר הרב יצחק מאיר טאומן, עולה בחשאי לראש הישיבה מגור שליט"א לשיחה ממושכת. ברור לי שכל חסיד גור יחשוב שאלו דברי הבל. למען האמת, גם אני לא האמנתי. ביררתי היטיב היטיב, והנה אמת הדבר
האם הרב טאומן בדרך לפרישה מגור והצטרפות לפורשים? אינני יודע. אדם יראה לעיניים. אני יודע רק לספר שצעד זה נעשה בשעה שהוא – וחסידות גור – עמדו בפני שתי ברירות – או לבקש סיוע מהראש ישיבה שליט"א – מראש קבוצת הפורשים, או שהוא ועוד כמה יורשעו בפלילים בבית המשפט. והדבר האחרון שחסר לגור, זה לפגוש את המציאות שבה בית משפט מרשיע בכירים בגור בעבירות פליליות, אחרי שקבוצת יחצני"ם מצידם שולחים כל אירוע הודעות לכלי התקשורת בנוסח "ניצחון לגור".
כשבית משפט עוד לא אומר את המילה האחרונה, אפשר לעשות פרשנויות על כל משפט שני ולכתוב כותרות בנוסח ניצחון לגור, אבל להרשעה אין פרשנויות. ולו הרב טאומן היה מורשע הייתה ההרשעה מהדהדת בכל בית גוראי עד ביאת גואל צדק. בבחירה בין שתי האפשרויות, החליטו שבעת טובי קהילת גור, שעדיף לעשות הכל כדי לסגור פרשייה בשקט. הציבור כבר שכח ממנה. הציבור כבר יודע שגור ניצחה, ואוי להם כשהציבור ידע עד כמה הוא משמש עבורם בשר תותחים
האמת, לו ייערך סקר מקצועי בחסידות גור, כולם בגור יענו שהם המנצחים בכל אירוע. והם לא ישקרו. ככה מוכרים להם ומכניסים להם לראש. באותה מידה, כולם ייאנחו ויאמרו: מה אפשר לעשות .... זה מה יש. וכאן בדיוק הצביעות המתגלה במלוא כיעורה. ל- 99.9% מחסידות גור אין באמת מה לעשות. אבל לקצה האליטה יש בהחלט מה לעשות. להם מעניקים אפשרויות לפעול כפי שאנשים מהיישוב פועלים בשגרה. זו הסיבה שהרב טאומן קיבל אישור למצות את כל האפשרויות רגע לפני ההרשעה. מה שכל כך כואב, שאין עוד מאה איש בכל גור שהיו מקבלים אישור על צעד שכזה
הסיפור הזה התחיל בער"ח כסלו תשפ"א. יהודי בשם עקיבא גרינצייג הגיע לבית המדרש של גור וניסה להיכנס לשאול שאלה בקודש פנימה. בעומדו בתור, הגיעה הוראה מאחד מחברי הועדה נגד הפורשים שהורה שלא להכניס אותו. מפה לשם התפתחה תגרה אלימה. בכיסו של גרינצייג נמצא בקבוק גז מדמיע, ויותר מזה לא היה צריך כלום כדי להלהיט את כל הרוחות. מבלי לנקוט עמדה בתגרה ההיא, לא נכנסים להיכל בית מדרש עם בקבוק גז מדמיע ולא משנה כמה שנים הוא בכיס. אין בית משפט שהיה מאפשר לאזרח להיכנס להיכל בית המשפט עם גז מדמיע
למחרת התגרה האלימה, נשלחה הודעה לכל חסידי גור, "לאנשי שלומינו היקרים, מדבר איצ'ה מאיר טאומן אתמול קרה דבר חמור מאוד שצריך לזעזע את כולנו"
"אדם הידוע כגברא אלימא שעזב את דרך רבותינו והתחבר לקבוצת הממורמרים, הגיע לבית מדרש לשם פרובוקציה וניסה להיכנס לקודש פנימה כשבכיס שלו מיכל גז מדמיע ואף התיז על מתפללי בית המדרש שנזקקו בעקבות כך לטיפול רפואי"
"הבית מדרש נאלץ להזעיק את האבטחה שיוציאו אותו וגם אז הוא לא נרגע, התיז גז וזרע בהלה במקום שבו חסידים באים לשפוך לב ולהיזכר לטובה. בקושי הצליחו המאבטחים למנוע חלילה את מה שהוא זמם"
"שומו שמים, איך יתכן דבר כזה? מנצלים את העדינות שלנו, אנשים שעשו צעד שפוגע בציפור הנפש שלנו יכולים להסתובב בתוכנו בשקט ובבטחה ועוד לשקר ולהשמיץ שרודפים אותם, והפעם חצו קו אדום שהגיעו כמעט עד הקודש פנימה, התפרצו בכוח ומי יודע מה היה יכול לקרות"
"זה דבר שחייב לזעזע כל אחד, שנבין מה מדברים אתנו, ואולי כל זה קרה כדי שאם יש אנשים בתוכנו שעדיין לא מבינים על מה נטושה המערכה יתעוררו כעת ויבינו עד כמה צריך להתרחק מכל שיג ושיח עם אנשים שכאלו"
אבל הודעות קוליות לחוד, ומציאות לחוד. עקיבא גרנצייג הגיש קובלנה אישית פלילית נגד טאומן. בני כ"ק האדמו"ר מגור הוזמנו להעיד. משסירבו להגיע קיבלו צו הבאה. כשערערו על הצו, ניאות השופט להסיר אותו תמורת התחייבותם להגיע להעיד, והבהיר שאם יפרו התחייבותם יוותר צו ההבאה בתוקפו
בצר להם, שלחו את מי ששלחו לגרינצייג, חתמו על תצהירים שלא היו בזמן התרחשות התגרה כלל באזור והם שמעו על כך רק לאחר מעשה מכלי התקשורת, שילמו לגרינצייג הוצאות בגינם, אחד מהם גם הבטיח לו "ילדים טובים", תמורת וויתור על עדותו, וגרינצייג הודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על עדותם
רק תחשבו מה היה מתרחש, אילו למחרת התגרה בבית המדרש, במקום ההודעה ההזויה של טאומן, אחד מבני האדמו"ר היה מגיע לבקר אותו בבית חולים, או מרים טלפון, שואל לשלומו, ומגנה באוזניו אלימות של כל צד? ברור שהקובלנה לא היתה מוגשת כלל ועיקר. ואם בשעה שגרינציג וויתר על עדותם, היה מי מהם מבקש ממנו באופן מכובד, בוא נסגור את כל האירוע כעת, וגם טאומן ישלם הוצאות ויתנצל, אזי גם עדותו המביכה של טאומן היתה מתייתרת. כמותו, גם עדותו של יונתן בורנשטיין לא היתה מתחייבת. ברם, ברגע שכל אחד חושב על האירוע רק מנקודת מבטו הצרה, הם גם משלמים, גם אוכלים דגים באושים וגם כמעט מוכנסים לכלא
מי שיקרא את תמלול העדות של טאומן ובורנשטיין לא יאמין, כיצד הגיבורים הגדולים הללו מתפתלים, והם לא יודעים, ולא אחראיים וכו'. בושה אמיתית לחצר שהיתה ממלכת החסידיות כולם
אחרי כל התעלולים הגיע יום פקודה. נקבע דיון הוכחות לתאריך ז' טבת תשפ"ה. זו נקודת זמן שבה המציאות מסוכרנת עם העובדות והתוצאות בהתאם. קצת יותר משבוע לפני הדיון עלה איצ'ה מאיר טאומן לראש הישיבה שליט"א לבקש על נפשו ושינסה להשפיע על גרינצייג להסתדר איתו מחוץ לכותלי בית המשפט. הוא נימק מדוע לדעתו ראוי לבקש בקשה זו. את הפרטים העדינים יותר נותיר להזדמנות אחרת
גרינצייג נשאל ע"י שליח של ראש הישיבה לדעתו. מפה לשם, מתווך החל לרוץ בין הצדדים. מתווך שכדי להוכיח את יעילותו העלה על הקו לא אחר מאשר את הגבאי הצמוד והוותיק הרב שמואל ברוך לנדאו הי"ו שאישר כי התיווך אמיתי ובסמכות. בחלוף כמה ימים חתמו הצדדים על הסכם ביניהם. הסכימו שההסכם יהיה חסוי. גור שילמה הוצאות ופיצוי מאות אלפי שקלים ולבית המשפט הוגשה ההודעה הבאה:
"הנאשם (טאומן) מבקש להודיע בזאת לבית המשפט כדלקמן:
ז' בטבת תשפ"ה
1. "הנאשם מתנגד ומגנה באופן אישי כל אלימות פיזית או מילולית מכל סוג שהיא ולא היתה לו כל כוונה חלילה לפגוע בקובל (גרינצייג) או לגרום שינהגו באלימות כלפיו.
2. "הנאשם מביע התנצלות על דבריו שפורסמו בציבור והוא שב בו מכל מה שנאמר בהם, לרבות ייחוס תכונות אלימות לקובל".
3. "בעקבות הגשת ההודעה דלעיל, הקובל חוזר בו מקובלנתו ומסכים לוותר על כל טענה ו/או תביעה כנגד הנאשם, בגין פרסום ההודעה נשוא הקובלנה, לרבות תביעה אזרחית".
וע"כ התבקש בית המשפט לבטל את דיון ההוכחות ולאשר את ההודעה כפסק דין.
עכשיו נתאר לעצמנו לו למחרת התגרה האלימה שהתרחשה בבית המדרש בגור עם גרינצייג היה טאומן שולח את ההודעה הבאה לכל בית בגור:
"לאנשי שלומינו היקרים, מדבר איצ'ה מאיר טאומן אתמול קרה דבר חמור מאוד שצריך לזעזע את כולנו".
"אדם הגיע לבית מדרש וניסה להיכנס לקודש פנימה כשבכיס שלו מיכל גז מדמיע. נוצרה מהומה והיה אלימות בבית המדרש שלנו. הטיפול באברך שנכנס עם גז מדמיע חל על הנהלת בית המדרש. אין לאיש רשות לעשות צעד על דעת עצמו. בשם ההנהלה אני מתנצל על התוצאה העגומה שהתרחשה ושב ומדגיש אין מקום לפגיעות מילוליות ק"ו פיזיות בבית מדרשנו".
יודעים מה היה מתרחש:
היה נחסך מיליוני לשה"ר ורכילות, היה נמנע חילול ה' וחילול כבוד החסידות בתקשורת החילונית, חסידות גור היתה מקבלת תמיכה אדירה מהציבור החרדי כולו, היתה נמנעת ההתבזות בבית המשפט, היו נחסכים לפחות מיליון שקל הוצאות משפט, לא היתה אפשרות שאברכים יראי ד' תורמים כסף כדי שאותו כסף יועבר לפורשים ויאפשר להם חיי רווחה, ואיצ'ה מאיר טאומן לא היה צריך לעלות לראש ישיבה להתחנן על נפשו
ועוד משהו חשוב מאוד היה מתרחש: אלפי משפחות בגור היו חשות בליבם פנימה טוב יותר. שלא פוטרים במה אפשר לעשות? לא מספרים בדיחות על חשבונם בנוסח "מנצלים את העדינות שלנו". אלפי משפחות היו בטוחים שילדיהם מחונכים במקומות נכונים ובריאים. שלא לדבר שגם היה להם יותר כסף בכיס, כי לא היה צורך לממן את ההליכים נגד הפורשים
אבל מסקנות ועסקנות בגור הם תרתי דסתרי. ההמשך, כמו שאתם יודעים יגיע כאן בקרוב בס"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.