זה נושא כאוב ועדין שעימה מתמודדים הרבה משפחות לא רק בישראל גם במדינות רבות. מכיר אני משפחות ביניהם ממי שמתפללים בבית הכנסת אצלי שמתמודדים עם הבעיה של להחזיק ילדים חולים בבית מי שלכאורה היו צריכים להיות במוסדות המיועדים לחולים במצב כזה, ההורים נכנעים לאותם חולים ומשאירים אותם בביתם
אני מבין את לחץ ההורים, ולעיתים יש ויכוח בין ההורים, הורה אחד רוצה לשלוח והאחר או האחרת לא, וגם כאשר שניהם רוצים לעיתים המאבק הוא עם החולה שמתנגד ואין להם את הכח איך לשכנע אותו שזה טוב לו, וככה הם נשארים בבית הרבה שנים, ואצל חולה אינך יודע מתי זה יתפרץ. ישנם מי שאינם אלימים לכאורה, אבל גם הם ברגע מסויים אינך יודע מה יקרה, ואלו שהם כן אלימים כאן השאלה היא מי מתיר להחזיק אותם בבית, מדובר בסכנת חיים ממש
מה שקרה בבית שמש מחייב חשבון נפש, ואולי הגיע הזמן להתעורר וכל מי שמתמודד עם מצב דומה גם כאשר חושבים כי מדובר במי שלא ירחיק כל כך אינך יודע אצל חולה באיזה יום הוא יקום על הצד השמאלי ומה הוא יעשה. כבר היה לעולמים מי שלא האמינו כי הם מסוגלים לעשות מעשים כאלו וניסו התפרצו ואת הנזק אי אפשר לתאר
בנושא הזה חשוב היה שפסיכולוגים ורבנים יישבו יחד ויחליטו מה עושים במצבים כאלו, ודוקא מפני שמדובר בסכנה חייבים לקבל הכרעה שיחייב את כולם. להחזיק בבית ילד חולה מסכנים את הילד ואת ההורים ואינך יודע מי עוד יכולים ליפול פה קרבנות. מאידך צריך לקחת בחשבון את רגשות החולה זה נושא מסובך מאוד שמחייב דיון מעמיק
אסור לדחות את הנושא חייבים לדון מיד מפני שמדובר בנפשות, צריך לשמוע את דעת המומחים בענין, ולהכריע הכרעה שתהיה טובה לכולם כולל לילד החולה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.