הרב אליהו רבי - איך לגרום לילד לקבל יראת שמים

 שלום וברכה מורי ורבותי!

שעת חינוך ההורים, שבזכותה נזכה כולנו יחד לילדים מחונכים, מדהימים ונפלאים.

והנה, שוחחנו מספר פעמים על כך שאנחנו לא רוצים לכפות על ילדינו את אשר יעשון,

ולא להפחיד אותם,

אלא לגרום להם לקבל את ההחלטה לבד.

ושאל אותי אבא נפלא ויקר ממאזינינו, צופינו הנאמנים,

והוא שואל אותי כדלהלן:

"אני מבין שאתה רוצה שהילדים יעשו את הכל מאהבה,

אבל אתה הרי יודע שגם הקדוש ברוך הוא אוהב יראת שמים,

וגם ממנו צריכים לפחד.

האם אתה לא חושב שהפחד הזה מאלוקים הוא מקביל לפחד מאבא?

מה ההבדל בינינו?

מה ההבדל אם הבן שלי קם בגלל שהוא חושש ממני,

לבין הבן שלך שקם בגלל שהוא אוהב או מפחד מהקדוש ברוך הוא,

ורוצה למלא את רצונו".

שימו לב טוב מורי ורבותי להבדל המהותי!

כאשר הבן שלך קם כי הוא חושש לקבל ממך סטירה,

הוא לא בחר לקום,

הוא קם בעל כרחו,

הוא נשאר אותו אחד שלא נכנס כלל לטווח הבחירה,

הוא לא מפעיל את שיקול הדעת שלו,

הוא עושה הכל בגלל שאבא אמר,

ואבא אדם מפחיד מאוד.

כאשר אבא לא יהיה מפחיד בגלל שיזקין או לאחר שיסתלק מן העולם,

הבן יעשה ככל העולה על רוחו,

ויארכו שנים רבות עד שאולי יהיה סיכוי שהוא יסכים להכנס לטווח הבחירה ולבדוק מה נכון לעשות.

לעומת זאת,

הבן שקם בגלל שהוא אוהב את ה' יתברך,

או אפילו אם הוא לא בכזו רמה,

אלא ברמה נמוכה יותר שהוא מפחד מה' יתברך.

לא רוצה בעיות פרנסה,

לא רוצה בעיות בריאות,

ולכן הוא קם לתפילה בזמן,

הוא עושה זאת לאחר שהוא קיבל החלטה:

"אני מאמין שיש אלוקים,

אני יודע שכחו גדול ורב,

ואני יודע שהוא ביקש שאני אקום בזמן,

ואני לא רוצה להסתבך איתו".

הוא עשה זאת מתוך טווח הבחירה האישי שלו.

אם הוא עשה את זה מתוך טווח הבחירה,

אני יכול להאמין ולדעת שהבחירה יכולה להשתדרג מיום ליום,

ולהפוך מיראה לאהבה ואפילו ליראת הרוממות.

אם לא זיכינו את הבן להיכנס בכלל לטווח הבחירה,

הרי שהרסנו לו את כושר ההחלטה.

וכאשר אין לו כושר החלטה,

לעולם הוא לא יעשה צעד כלשהו בגלל שהוא חשב, הבין,

והחליט על הצעד הנכון.

כל אחד מאיתנו מעניק לבן את מירב הנתונים,

דוחף אותו לתוך החברה הנכונה והטובה,

אבל בשום פנים ואופן לא לוקח ממנו את כושר ההחלטה.

כי הבן, עם כושר החלטה,

יהיה מעכשיו "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב, ו),

הבן המדהים, הנפלא והטוב שיעניק רוב נחת להוריו.

ברוכים תהיו!