הרב אליהו רבי - היום צום תענית אסתר, בין היתר על הבקעת חומות ירושלים

 

שלום וברכה מורי ורבותי!

והיום יום י"ז בתמוז.

יום בו כל עם ישראל, בארץ ובעולם, מתענה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.

אחד מהאסונות הגדולים שקרו לעם ישראל ביום הזה הוא,

שהובקעה חומת העיר ירושלים.

מה קרה שם?

הלא זה היה חלק מתהליך:

התחיל מצור, ועליו אנחנו מתאבלים,

הובקעה העיר, ועליה אנחנו מתאבלים,

ולאחר מכן נחרב בית המקדש, וביום הזה כולנו מתענים עשרים ושש שעות כמעט, הלא הוא יום תשעה באב.

אז מה יש לנו להתענות היום, בדיוק בשלב האמצעי הזה שבו הובקעה העיר, מעבר לחורבן בית המקדש?

התשובה היא,

כל עוד שיש לך חומה, אתה יכול להיות רגוע,

כשאין לך חומה, זה כבר תחילתו של חורבן.

כלומר, אם אתה חושב שחומה זה סתם עוד חלק מתוך תהליך וזה לא משהו בפני עצמו,

הרי שטעית!

כי החומות שלך הן חומות הביטחון האמיתי שלך.

החומות שלך בגשמיות הן הביטחון לגשמיות שלך,

והחומות שלך ברוחניות הם הביטחון לרוחניות שלך.

ביום הזה, בו כולנו יחד מתאבלים כחלק מהעניין על שבירתן של חומות ירושלים,

אנחנו אמורים לדאוג שהחומות שלנו לעולם לא ישברו,

שהעקרונות שלנו לעולם לא ידרדרו,

שהקווים האדומים שלנו לעולם לא ימחקו,

שנדע בוודאות, שישנם גבולות שאותם לא עוברים,

ישנם דברים שעליהם לילדים לעולם לא מוותרים,

ישנם דברים שלעצמנו לעולם לא נוותר,

כי אם שברנו חומה,

אם הובקעה החומה,

באותו רגע התחיל החורבן.

לא צריכים לראות את הלהבות שיוצאות מתוך נשמותיהם של ילדינו היקרים,

מתוך בית המקדש האישי שלהם,

מספיק לראות שהחומות הובקעו.

ביום הזה בו אנחנו צמים, אנחנו מונעים את הצום הבא.

כולנו יחד מתחזקים,

מחזקים את החומות האישיות,

מחזקים את החומות המשפחתיות,

וזוכים יחד לצאת מהתקופה הזו לתקופה טובה יותר,

תקופה בריאה יותר,

תקופה של הגאולה השלמה והאמיתית, במהרה בימינו, אמן.

ברוכים תהיו!