מאת יהודי פשוט
בחשבי
חשבונו של עולמנו, עבדכם שהוא בן הדור הישן מונה לא שניים אלא שלושה
אסכולות פוליטיות בישראל, זו של תלמידי מייסדי המדינה שידעו תככים מזימות
וניצולן של הזדמנויות היסטוריות בצורה נועזת ואכזרית ביותר מול הילידים
הערביים כפי שנעשה בנכבה של שנת 1948 וגם מול יהודים נלהבים מדי שביקשו
להקים לעצמם מיליציות מסייעות משלהם, ונהגו בהם כדרך שנהגו באלטלנה. באותה
שעה הם גם שאפו לממש את הציונות למדינת חוק מערבית וחברה מכובדת במשפחת
העמים מתוך הכרה בגבולות האפשר במרחב העולמי ומצב התלות המדינית והכלכלית
באמריקה, וכאשר האחרונה ציוותה לעצור מהלך צבאי מנצח באיזו שהיא נקודה
מתסכלת במלחמת השחרור או במבצע זה או אחר לאחריו או לסגת מסיני ב1956 הם
צייתו תיכף ומיד. ומלבד הוראות השעה בקום המדינה הם ראו ביחסי ידידות
ודימוי חיובי במדינות העולם צורך קיומי ראשון במעלה, העדיפו כסף גרמני על
פני גאווה יהודית ערטילאית וחשבונאות היסטורית מבלי להתחשב במהומה שחולל
מנהיג מפלגתו של ווילדמיר ז׳בוטינסקי מנחם בגין מלהיט ההמונים בפרשת
השילומים הגרמניים. אחרי כל ההבלים שבאוויר ראוי שנזכור מנחם בגין שהקים
והנהיג את מפלגת החירות הימנית לא היה פרומער ברסקער ורחוק מכך, הוא היה
ציוני משכיל חילוני למהדרין עם תפישת עולם שונה אך במעט מזה של הזקן הרודף
והמלשין והמורה להטביע את האלטלנה דוד בן גוריון, הוא ראה בזקן השנוא א
גויישער איד שכולו שכלתנות גויית נטולת כל השראה היסטורית ותחושה לאומית
המחייבת מעט יותר גאווה וחוצפה יהודית מול אומות העולם, אך גם הוא היתה בו
תחושה עמוקה של ממלכתיות כבוד לחוק והתבונה המדינית להכיר בערך ברית שלום
עם מצרים למענה הוא החזיר לו לאנוור סאדאת את כל שטחה הכבוש שהחזיק בה עד
גרגיר החול האחרון.. ולזכותו ייאמר שהיה אדם ישר לב דיו כדי לקבל שכשם שהוא
חדור ברגשי כבוד לאומי גם לצד שכנגד ישנם תחושות כבוד בהם חייבים להתחשב,
אם רק רוצים להשתית שלום ודו קיום, וכאשר חש כאדם באדם בסאדאת שהחזרת כל
אדמותיו הכבושות קדושה בעיניו הוא החליט שלא לסכן את ההזדמנות ההיסטורית
ולוותר על ההתמקחות שתכנן על הבעלות על בארות הנפט וקו הגבול החדש ולהחזיר
את המצב לקוו הבינלאומי כפי שהיה לפני המלחמה בלי התחכמויות. לעולם לא אשכח
את הצינה ואפילו האיבה בה התקבל מנחם בגין כששב לארץ מחתימת הסכם השלום עם
מצרים בקמפ דייויד, כי הוא ״נתן״ לו לאוייב המר מכולם מאתמול את הכל, כולל
בארות הנפט שישראל פיתחה בשטח הכבוש בחצי האי. עבדכם זוכר פוליטיקאים
שזעקו כי עדיף לאין שיעור הנפט שזורם בסיני מהשלום עם היחפנים המצרים, אבל
בגין החליט כפי שהחליט, לא מתוך כורח מיידי אלא מתוך הכרה בהזדמנות
היסטורית ותבונה מדינת מרחיקת ראות. ואתם יהודים תארו לעצמכם איך הייתה
מדינת ישראל נראית היום ואיך הייתה נראית כלכלתה, לו היה לה להגן ביום יום
של הארבעים וארבע השנים האחרונות גם על הגבול הארוך בדרום ולחיות במעגל
מלחמות עם מצרים בת מאה מיליון התושבים. נדמה לי שגולדה מאיר המפא״יניקית
אם אסון מלחמת יום הכיפורים הייתה ה׳חכמה׳ הראשונה שהחליטה בהתאם לאופייה
החצוף והלעומתי שהיוקרה והתמיכה הציבורית העצומה שיש לה למדינת ישראל
באמריקה ובעולם מאז נצחונות מלחמת ששת הימים מתירה לה כבר ליישר את הגוו
ולמתוח קצת את החבל ביחסיה עם המעצמה הידידה בשלילת יוזמות לשיחות עם
השכנים ולעשות כרצונה ביו''ש, אמנם אין לי הוכחות חותכות לתחושתי הפנימית
החזקה שאמריקה הרפובליקנית הייתה זו ששמה רגל לישראל והיא זאת שאיפשרה כך
או אחרת את המכה הראשונה שזו קיבלה עם פרוץ אותה מלחמה אומללה. אבל אני
זוכר את המראות האיך הגיעה אותה גולדה באמצע המלחמה כאשה זקנה שחרב עליה
עולמה וההתחננה בנשימה מקוטעת לעזרתו של הנשיא ניקסון שנענתה תיכף ברכבת
האווירית עם הנשק והחלפים שהחלה תיכף להגיע. אבל דומני שהאסכולה השלישית
שהיא הימין העכשווי באה לעולם בשעה שמנחם בגין ששלט אחרי גולדה למד על עומק
העניין הדתי שיש להם לעשרות מיליוני האוונגליסטים הנוצרים העשירים
והמאורגנים באמריקה בחיזוקה של מדינת ישראל השולטת על כל אדמת הקדש כמימוש
נבואות הגאולה העתידה (בתיקון העולם בבואו השני של מושיעם..) לפי אמונתם
וטיפח קשר שוטף עם מנהיגותם הרוחנית בכוונה שיהוו משקל נגד לגישתו
הליגאליסטית והגיאו פוליטית של הממשל למעמד השטחים הכבושים.. ובעצם אותם
אוונגליסטים שאמונתם מכתיבה להם שהיהודים חייבים לקבל ויקבלו עליהם כך או
אחרת את אמונת משיחם לקראת בוא היום הגדול הקרב ובא, הם הם אלה שהזינו את
התחושה שכבר מותר לה לישראל להשתחרר מהצייתנות של מדינת חסות ועם תמיכתם יש
לה למדינת היהודים מרווח מסויים לנהוג בשטחים שכבשה כרצונה.. האוונגליסטים
הזרימו כספי עתק והמריצו את חלומות האוונגליסטים היהודיים תלמידי הצי״ק
ואספסוף המקובלים ההוזים והנביאים המשוגעים שצמחו כעשבי השדה ביו״ש אשר
מטרתם היא לטהר מטר אחר מטר את אדמת הקודש מכל הילידים הערבים בלהט משיחי
יהיה מה שיהיה. האמונות כחלומות לא כפופות להיגיון ואינן כפופות לגבולות
האפשר ובוודאי לא כאשר תחבור לה השנאה היוקדת לילידים הערבים, וכאן כבר אין
מקום לסבר עד כמה שהעולם דהיום איננו יותר העולם של 1948 וכי הדו קיום עם
הפלסטינאים הילידים והשכנים כבר איננו יותר יעד מדיני להבטחת קיום המדינה
בדורות הבאים אלא צורך קיומי ראשון במעלה כאן ועכשיו.. כי מדינת ישראל היא
בסכנת קיום מוחשית יותר ממה שהייתה בה אי פעם!! (זו לא אבחנתי אני אלא של
אנשי צבא ומוסד בכירים שפתחו את סגור לבבם, ואחדים מהם אף אמרו גלויות
שאינם רואים לה למדינת ישראל סיכוי ממשי לשרוד מעבר לכך וכך שנים.. תחושה
שמתחזקת כאשר אני מתרשם מאופיו ומקשיב לרמת הגותו של ראש המוסד היוצא יוסי
כהן ) וגם אין שום ספק שלמרות כל מעשי הקונדס הנועזים שביצעו בחוריו
המופלאים, איראן של האייטולות מסוכנת לנו לאין קץ יותר ממה שישראל מסוגלת
לאיים עליה. אמת, אני חייב להסכים שהשנאה לאוייב שנלחם בך היא חיונית,
ואין לך איבה מתחייבת יותר מכח יצר הקיום מהשנאה לזה שבא היום מולך להרגך.
ראו מה עוללו האמריקאים לוויטנאמים בשעתו שהם עם רחוק שלא היה להם עמם בעבר
דבר.. וזה לא יכול להתבצע מתוך סימפאטיה או הבנה למניעים ומצוקות, אבל
אחרי שוך מעשי האיבה הרצחניים הנוראים שב הכל רגשית ומעשית לקדמותו כלא
היה. אין היום בעולם החופשי עם שנשתבשה דעתו כל כך עד כדי שירצה לשלוט
באוכלוסיה כבושה, כי יותר ממה שזה יעיק על הנכבשים זה יכביד כאבן ריחיים על
גוו הכובשים, ישגע ישחית וניוון את הצד המנצח מבלי שיעקור מלב הכבושים את
תחושת ההשפלה והשאיפה לתת את חייהם לפריקת עול הכובש כפי שמלמדים אין קץ
פרקים בתולדות העמים והמלחמות החל מכיבושי האימפריה הפרסית הנאורה לפני
כאלפיים ושש מאות שנה
יהודי פשוט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.